מדינת ישראל נ' קציר - פסקדין

החלטה

בפניי בקשה לקבלת חומר חקירה בהתאם לסעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב 1982.

בבקשה עותרת הסנגורית להעמיד לרשותה, לעיון, מה שהיא מכנה "חומר חקירה" והכוונה היא להקלטת מגן דוד אדום מיום התאונה, 25.5.11, סמוך לשעה 09:00 ובה הודעת המודיע על קרות התאונה ופרטיה. כמו כן, מבקשת הסנגורית את המרשם התעבורתי של הנהג המעורב בתאונה, מר חסאן חמוד (להלן: "הנהג המעורב") והמרשם המעיד כי הנהג המעורב, היה – כך לטענת הסנגורית - פסול מנהיגה בעת התאונה.

בבקשה נטען, כי לפי דברי הנאשם, במועד התאונה פנה אליו אדם ששמו אינו זכור לנאשם, אשר מסר לו כי הוא היה עד ראיה לתאונה ודיווח עליה למד"א. אותו אדם מסר לנאשם במקום בתאונה, כי היה עד נהיגתו המסוכנות של הנהג המעורב עוד קודם לקרות התאונה.

לדברי הנאשם, הנהג המעורב נהג בפראות, כאשר הוא סוטה מנתיבו במהירות גבוהה, תוך שהוא מבצע עקיפה מסוכנת. עוד מוסיף וטוען הנאשם, כי בעת התאונה הוא היה עסוק במתן עזרה לפצועים ועל כן לא התפנה לקחת את פרטי אותו עד ראיה, בהנחה שפרטיו יילקחו על ידי המשטרה וזו תגבה את עדותו.

המשיבה מתנגדת לבקשה. באשר לקלטת המבוקשת, טוענת המשיבה כי זו לא ברשותה ובאשר למרשם התעבורתי המבוקש ביחס לנהג המעורב, טוענת המשיבה, כי הדבר לא רלוונטי לעניינו של הנאשם והמדובר בפגיעה בפרטיות אותו נהג מעורב, ועל כן היא מתנגדת לחשיפת מידע זה.

דיון

המבקש הוא הנאשם בתיק 2570-04-12, ובו מיוחסת לו אחריות לתאונת דרכים, לפיה נטען לגביו כי נהג ברשלנות ושלא בהתאם לתנאי הדרך, שעה שהגיע לעקומה, לא האט, סטה מנתיב נסיעתו לנתיב הנגדי תוך חציית קו הפרדה רצוף, חסם את דרכו של אופנוע שהיה נהגו בידי הנהג המעורב. כתוצאה מכך, הנהג המעורב ונוסע שהיה איתו, נחבלו חבלות של ממש בגופם ונזקקו לטיפול רפואי, כמו כן נגרם נזק לכלי הרכב המעורבים.

לנאשם עומדת זכות היסוד להליך הוגן וראוי, מתוך זכות זו נובעת חובת התביעה להעביר לידי ההגנה כל מסמך וראיה שהיא בגדר "חומר חקירה", על מנת שיוכל לכלכל את הגנתו כראוי. נפסק לא אחת, כי כל חומר הקשור באופן ישיר או עקיף לפריפריה של האישום, מהווה "חומר חקירה" במובן סעיף 74 לחסד"פ, ואל התביעה למנוע חשיפת חומר זה בפני הסנגור מתוך סברה שחומר מסוים אינו רלוונטי. שכן, אין חקר לתבונתו של סנגור מוכשר אשר יעשה בחומר החקירה כחוכמתו; (בג"צ 5274/91 חיים יוסף נ' שר המשטרה פד"י מ"ו (1) 724; בש"פ 9322/99 מסראווה נ' מדינת ישראל פד"י נ"ד (4) 376; בש"פ 4157/00 עופר נמרודי נ' מדינת ישראל פד"י נ"ד (3) 625).

בענייננו אין ספק, כי אם יש ממש בטענות שמעלה הנאשם ביחס לאותו עד ראיה, הרי שמדובר בראיה חיונית אשר יש להביאה בפני הסנגורית לצורך הגנתו של הנאשם. שכן, מדובר, לכאורה, לפי הטענה, בעדות ישירה המשליכה על האירוע נשוא כתב האישום.

יחד עם זאת, הקלטת ו/או פרטי מודיע דבר התאונה, ככל שקיימים, לא מצויים ברשות המאשימה אלא בידי צד ג' (מד"א). אפנה בהקשר זה ללשונו של סעיף 74 (א) לחסד"פ המדבר על "חומר שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת". על כן, לא מדובר בבקשה לקבלת חומר חקירה, אלא בקשה לזימון ראיה (ראה בהמשך), מה גם שהסנגורית מעוניינת בקבלת הפרטים של המודיע, על מנת להגיע לאותו עד ראיה שלטענתה חזה בתאונה בזמן אמת, ולהעידו על מנת שיאמת את הנטען בבקשה.

אך בכך לא נסתם הגולל על בקשת הנאשם, שכן רשאי הנאשם לבקש מהמותב היושב בדין, לזמן צד ג' אשר ימציא מסמכים וראיות שנמצאים ברשותו (הקלטת או פרטי המודיע) בהתאם להוראות סעיף 108 לחסד"פ.

באשר לבקשה לקבלת מרשם תעבורתי של הנהג המעורב, לא מצאתי כי מדובר בחומר חקירה רלוונטי בעניינו של הנאשם. הדבר נראה יותר כסוג של 'מסע דייג' אשר אין להתיר את הרסן לגביו, מאחר ומדובר בפגיעה חמורה בפרטיותו של הנהג המעורב. אמת, יש מצבים בהם הזכות לפרטיות תיסוג מפני זכותו של הנאשם להתגונן, ובית המשפט יתיר חשיפת חומר הנוגע לעברו הפלילי, משמעתי או תעבורתי של עד או מתלונן, אך אין זה המקרה שבפני.

במקרה דנן, גם אם נניח שיש לנהג המעורב עבירות תעבורה רבות וגם אם נניח כי היה פסול מנהיגה – כטענת הסניגורית, עדיין אין הדבר רלוונטי לבירור אחריות הנאשם ביחס לשאלות העובדתיות נשוא התאונה, ואין בדברים אלה כדי להקים לנאשם הגנה כלשהי. הטענה כי אותו נהג מעורב נהג בפראות וביצע עקיפות מסוכנות היא ענין שבעובדה שילמד מהעדויות שיבואו בפני בית המשפט.

עוד יש לזכור את נטל הראיה בהקשר זה, שכן לפי עובדות כתב האישום, מדובר בנאשם אשר הגיע לעקומה וסטה במהירות נסיעתו לנתיב הנגדי, תוך חציית קו הפרדה וגרימת תאונה עם האופנוע, הלכה פסוקה היא, כי במצב דברים זה, על פי 'כלל הדרך', קיימת חזקה משפטית בדבר אחריותו של הנאשם, שכן אין דרכו של רכב לסטות מנתיב אחד ולעבור לנתיב הנגדי, קל וחומר כאשר מדובר בעקומה, הדבר נובע, לרוב, ממהירות בלתי סבירה בתוך העקומה ומפעולתם של כוחות פיזיקאליים, כוח האינרציה וכוח צינטריפוגלי.

במצב דברים זה, כפי שציינתי לעיל, חשיפת המרשם התעבורתי של הנהג המעורב, אינה רלוונטית ולא נוגעת לבירור אחריות הנאשם ולכן לא אתיר זאת.

סוף דבר, אני דוחה את הבקשה על שני חלקיה, תוך שאני מציין שהסנגורית רשאית להגיש בקשה מתאימה לפי סעיף 108 לחסד"פ ביחס לפרטי מודיע דבר התאונה ממגן דוד אדום.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ב, 23 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: