מ"ת
בית משפט השלום באר שבע
|
46117-06-13
30/06/2013
|
בפני השופט:
דניאל בן טולילה
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
1. אדיר קינן (עציר)- לא בעניינו 2. יהושע אבגי (עציר)- בעצמו
|
|
החלטה
נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, פריצה לרכב וגניבה מרכב, וזאת יחד עם עבירה של החזקת סכין.
במהלך הדיון שנערך בפניי חלקה ב"כ המשיב על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. לדבריה, ככל שהדבר נוגע לסכין שנתפסה על המשיב, מדובר בחיפוש בלתי חוקי בניגוד להלכת בן חיים, שכן אין לדבר על ביסוסו של יס"ל. באשר לעבירה של קשירת הקשר וכנגזרת מכך ביצוע בצוותא של ההתפרצות לאוטובוס וגניבה ממנו, טענה כי אין מחלוקת שהמשיב לא היה זה שנכנס לאוטובוס ולקח את הכספים, וממילא אלו לא נתפסו עליו. קשירת הקשר וביצוע בצוותא אינה יכולה להילמד מדוחות השוטרים והתייחסותיהם לשפת הגוף וממילא מדובר בעבירת רכוש ברף הנמוך, אשר אינה עונה על הקריטריונים שנקבעו בהלכת פרנקל. גם אם בית המשפט ימצא קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, הרי שניתן להורות על שחרורו לאשפוזית באשדוד. המשיב היה בהליכים להיקלט באשפוזית זו עוד בטרם מעצרו ועל פניו זה עונה על הקריטריונים של בש"פ סויסה.
ב"כ המבקשת סבור כי החיפוש בדין יסודו, על רקע כך שהיה חשד שזה מעורב בעבירת רכוש. אשר לחלקו של המשיב, הרי שלדבריו אין המדובר בנוכחות אקראית, אלא נוכחות שהינה חלק מביצוע בצוותא להתפרצות לרכב. אשר לאפשרות שילובו של המשיב בהליך גמילה, ב"כ המבקשת אינו מתנגד לשליחתו של המשיב לקבלת תסקיר, אולם לא מתחייב לאמץ את מסקנותיו.
לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, קראתי חומר החקירה, מצאתי קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. בעניין זה אציין כי בית המשפט נדרש לחומר החקירה בעניין המשיב 1, כאשר שם נטען שלא ניתן ללמוד על עבירת הקשר. החלטתי מיום 25.6.2013 לגבי עבירת הקשר מבססת הראיות לכאורה לגבי מעורבותו הלכאורית של המשיב בעבירת ההתפרצות. לא אחזור על כל החלטתי, אולם אציין כי מדוח השוטר אביב דסה ניתן ללמוד כי נוכחות המשיב במקום הייתה מתואמת עם המשיב 1, בין בשל כך שהסתובבו הלוך ושוב במקום בצורה מחשידה, ונוכח הגעתם יחדיו לאוטובוס, ובין נוכח הסימון בראש לאחר ההתפרצות.
הקביעה ביחס לנוכחות כחלק מביצוע בצוותא, יש בה כדי להשליך על הטענה בדבר אי חוקיות החיפוש, שכן בשעה שלכאורה המשיב היה מעורב בעבירת רכוש, ממילא מתגבש יסוד סביר להניח הנזקק לצורך ביצוע חיפוש. כאמור, החיפוש על המשיב נעשה לאחר שבוצעה התפרצות ולא לפניה. אשר לעילת המעצר, אכן מדובר בעבירת רכוש שאינה מן הרף הגבוה. יחד עם זאת, די בהחזקת הסכין כדי להקים בעניינו של המשיב שבפניי עילת מעצר. בעניין זה אציין כי החל משנת 2004 המשיב הורשע 5 פעמים בעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה.
מעבר לכך, אכן עיקר עברו הפלילי של המשיב נסוב סביב עבירות סם, אך לא רק. כך ניתן לראות כי בחלקן של עבירות הסמים נלוות גם עבירות רכוש. ראה בין היתר הרשעה מס' 2, הרשעה מס' 4, הרשעה מס' 11.
בהינתן קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, על בית המשפט לבחון כמצוות המחוקק אפשרות שחרורו של המשיב לחלופה. בעניינו של המשיב מצאתי כי נכון יהיה לבחון את אפשרות שילובו במסגרת טיפולית סגורה לגמילה מסמים.
מבלי לקבוע מסמרות בדבר עמידתו של המשיב בקריטריונים שנקבעו בבש"פ סויסה, הרי על רקע כך שהעבירה המיוחסת למשיב אינה ברף הגבוה וממילא חלקו שולי על רקע כך שהמשיב פנה עוד בטרם מעצרו להיקלט באשפוזית ומסוגלותה של קהילה טיפולית לצמצם המסוכנות, יש מקום לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן אשר ייתן דעתו לאפשרות שילובו בקהילה טיפולית.
לאור האמור לעיל, הדיון יידחה ליום 10.7.2013 בשעה 09:30.
עותק החלטה זו יישלח לשירות המבחן אשר יגיש תסקיר עד המועד הנדחה.
הנני מורה לאשפוזית "הרשות העירונית למאבק באלימות והתמכרות" באשדוד להעביר לידי ב"כ המשיב את המסמכים הנוגעים לפנייתו של המשיב אליהם.
בשים לב לחלון הזמנים הקצר, ב"כ המשיב תעביר אף היא עותק החלטה זו לידי שירות המבחן, וזאת בצירוף המסמכים אשר תקבל מהאשפוזית.
המשיב יהיה עצור עד החלטה אחרת ויובא לדיון באמצעות שב"ס.
מתיר למשיב 3 שיחות טלפון עפ"י הנהלים.
ניתנה והודעה היום כ"ב תמוז תשע"ג, 30/06/2013 במעמד הנוכחים.
דניאל בן טולילה, שופט