מדינת ישראל נ' ציאושו(עציר)

החלטה

1.בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים.

2.על המשיב עופר צאושו, הוגש כתב-אישום המייחס לו עבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית.

על פי הנטען נגדו בפרטי העבירה, ביום 19/9/11 סמוך לשעה 18:00, בביתו ברחוב ירושלים בחדרה, הוא החזיק בסמים מסוכנים כמפורט להלן: 1.15 גרם קנביס המיועדים לצריכה עצמית, 11 טבליות של סם מסוכן מסוג S.L.D. וכן 11 פלטות של סם מסוכן מסוג חשיש, במשקל כולל של 946.88 גרם נטו.

3.המבקשת עותרת בפניי להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. לטענת המבקשת, העבירה בה מואשם המשיב מקימה עילת מעצר סטטוטורית. המבקשת, תוך שהיא מסתמכת על פסיקת ביהמ"ש העליון, טענה כי בית המשפט קבע לא אחת כי יש לנהוג ביד קשה וללא רחמים כלפי אלו הסוחרים בסמים מסוכנים (בש"פ 2797/94 טלאל רבעיעה נ' מדינת ישראל).

לטענת המשיבה הכלל שנקבע בפסיקת ביהמ"ש העליון קובע כי מי שקיימות נגדו ראיות לכאורה על החזקת סם שלא לצריכה עצמית או על סחר בסם, צפוי למעצר עד תום ההליכים ורק נסיבות מיוחדות יכולות להצדיק במקרים כאלו שיחרור ממעצר.

4.ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ואף לא על קיומה של עילת מעצר. עם זאת, ב"כ המשיב עתר לשחרר את המשיב לחלופת מעצר תוך שהוא מצביע על כך שמדובר במשיב בן 46, גרוש, אב לילד שהינו חייל, בן למשפחה נורמטיבית, שאף לא אחד מבני משפחתו הסתבך עם החוק.

לדברי ב"כ הנאשם, נוכח העובדה שהמדובר במעצר ראשון של המשיב וכן נוכח העובדה שעסקו של המשיב עתיד לקרוס אם יוארך מעצרו, נתבקשתי להורות על שחרורו לחלופת מעצר.

5.ב"כ המאשימה סקר בפני פסיקה מרובה של ביהמ"ש העליון. פסקי דין בהם הורה ביהמ,ש העליון על מעצרם של סוחרי סמים שנתפסו עם כמויות סם רבות יותר מאלו המיוחדות למשיב כגון: בש"פ 3232/09, בש"פ 2126/98, בש"פ 6881/02, בש"פ 1178/09.

6.ב"כ המשיב הציג בפני פסק-דין של ביהמ,ש העליון בש"פ 4823/03, שם הורה ביהמ"ש העליון על שחרורו של המעקרער לחלופת מעצר, חרף העובדה כי יוחסו לו עבירות של סחר בסם וכמות הסמים שנתפסה ברשותו היתה 66 ק"ג של סם מסוג קנביס.

7.לאחר עיון בחומר הראיות ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים ושמעתי את בני משפחתו של המשיב, המוכנים לשמש עבורו כחלופה, סברתי כי חרף העובדה שהמשיב החזיק בסם מסוכן בכמות מסחרית, ניתן להורות על שחרורו לחלופת מעצר, שכן המדובר במשיב בן 46 אשר מעולם לא הסתבך עם החוק, הוא גרוש ואב לבן חייל בו הוא תומך. המשיב גם מנהל עסק לממכר מצרכי מזון ומעסיק 2 עובדים שכירים.

דומני כי ניתן להפיג את המסוכנות הנשקפת מן המשיב באמצעות שחרורו לחלופת מעצר שיהא בכוחה להבטיח סיכול המסוכנות הנשקפת ממנו.

8.אשר על כן, הנני מורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, כפוף למילוי התנאים הבאים:

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ב, 02 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.