מדינת ישראל נ' פשאפשה (עציר) ואח' - פסקדין

החלטה

המדינה מבקשת להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם בת.פ. 18654-03-11.

כתב האישום

כתב האישום מייחס למשיבים חמישה אישומים בעבירות שונות של קשירת קשר לפשע, התפרצות, גניבה, קבלת נכסים שהושגו בפשע ואחרות, כאשר המושלמות בהן מיוחסות למשיב 1, ואילו למשיב 2 מיוחסות בעיקר עבירות קשירת הקשר, שידול וסיוע.

התביעה טוענת כי במהלך החודשים ינואר עד פברואר 2011, ביצעו המשיבים יחד עם חוסין פשאפשה (להלן: "חוסין"), מספר עבירות התפרצות ועבירות רכוש נוספות בעיר עפולה.

ברוב המקרים התפרץ חוסיין לתוך בתי המתלוננים בדרכים שונות ובהן שבירת מנעולים, פירוק תריסים וכו', כאשר הנאשם 1 ממתין בסמוך ומאבטח אותו, ולעתים אף מצטרף אליו ונכנס אף הוא אל תוך הבית.

מן הבתים השונים נגנב רכוש רב הכולל תכשיטים, מחשבים, מסמכים ורכוש נוסף.

לנאשם 2 מיוחסים חלק מן האישומים, ובהם התבטא חלקו בשידול, בסיוע וקבלת הרכוש הגנוב.

ראיות לכאורה

הסניגור אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה, ולאחר שעיינתי בתיק החקירה, נחה דעתי כי אכן כך הדבר. הראיות מבוססות בעיקר על הודאתו של חוסין פשאפשה, שותפם של המשיבים אשר מפליל את השניים בכל המיוחס להם, הודאתה חלקית של המשיב 2, הודעתה של אביה אלפסי, בתו זוגו של המשיב 1 הקושרת את המשיבים לחלק מהמקרים, תפיסת חלק מהרכוש הגנוב וזיהויו ע"י בעליו, והודעות המתלוננים.

עילת מעצר

גם כאן הסנגור מסכים לקיומה של עילת מעצר, ובדין עושה הוא כן.

עבירות רכוש, כשלעצמן, אינן מקימות את חזקת המסוכנות שבסעיף 21(א)(1)(ג) לחוק המעצרים, אך בנסיבות מסוימות, עבירות מסוג זה עשויות להקים עילת מסוכנות כלפי הציבור ורכושו, בהתאם לסעיף 21 (א) (1) (ב) לחוק המעצרים.

נסיבות העבירות בתיק זה עולות כשלעצמן, כדי הנסיבות המנויות בבש"פ 5431/98 רוסלן פרנקל נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(4), 268, 271-272, המקימות עילת מעצר של מסוכנות בעבירות רכוש. מדובר במעשי התפרצות וגניבה, מתוחכמות ובהיקף רב, שבוצעו, לכאורה, תוך תכנון מוקדם, התארגנות של שלושה עבריינים ותוך שימוש באמצעים שונים, אשר בסופם הצליחו לגנוב מבתי מגורים ובתי עסק, רכוש רב.

אשר לעברם הפלילי של המשיבים: לחובתו של המשיב 1 שתי הרשעות קודמות, אחת בגין עבירת גניבה משנת 2004, והשנייה בגין החזקת סכין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

למשיב 2, ארבע עבירות קודמות של התפרצויות לבתי מגורים וגניבה, ללא הרשעה. בנוסף לכך, נשפט ל-8 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות אלימות חמורות, וכן הועמד במבחן של שירות המבחן שהסתיים ב 9/2010.

בכל אלו יש כדי ללמד כי אין מדובר במי שמעדו לראשונה, אלא בבעלי עבר פלילי, אשר חרף הזדמנויות שניתנו להם, וחרף עונשים מחד ותהליכים טיפוליים מאידך, בחרו להמשיך ולעבור עבירות, ואף בעוצמה ובתדירות רבה יותר.

המסקנה העולה מן האמור לעיל היא כי מן המשיבים נובעת סכנה לשלום הציבור ורכושו.

חלופת מעצר

נותר, איפוא, לדון בשאלה האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופה. לבחינת שאלה זו, נתבקש שרות המבחן להגיש תסקירי מעצר בעניינם של המשיבים.