מדינת ישראל נ' פרץ(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום, בביצוע עבירה של סחר בסם מסוכן בכך שבתאריך 03.03.2010, מכר לסוכנת המשטרתית, דפנה מלכה, סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 10.2492 גרם נטו, תמורת 200 ₪, אותם קיבל מהסוכנת.

טרם הטיעונים לעונש, נשלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן.

מתסקיר שהוגש בתאריך 18.08.2010 עולה כי הנאשם בן 20, רווק, טרם מעצרו התגורר בבית הוריו בנתיבות.

הוצע לנאשם להשתלב בקהילה טיפולית אולם הנאשם ציין כי להערכתו, אינו זקוק למסגרת כזו והעלה אפשרות להשתלב במסגרת "קשב לנוער".

השירות התרשם כי הנאשם מתקשה לתפוס עצמו כמכור לסמים ואינו מודע למורכבות בעיית התמכרותו ועל כן, אינו בשל למעורבות טיפולית.

לפיכך, נמנע השירות מהמלצה טיפולית בעניינו.

אשר לעונש, השירות המליץ להשית על הנאשם מאסר שירוצה בעבודות שירות וזאת לאור הערכתו כי השתת עונש בדמות מאסר בפועל עלול להעמיק את הדפוסים העברייניים ואת השימוש בסמים.

במסגרת הטיעונים לעונש, עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל ארוך ומרתיע, מאסר מותנה, קנס, פסילת רישיון בפועל וכן על תנאי.

נטען כי המלצות השירות אינן מתיישבות עם האמור בתסקיר בכל הנוגע לאי לקיחת אחריות מלאה מצד הנאשם על העבירה וכן לאור העולה מן התסקיר, כי מדובר בנאשם המשתמש בסמים אולם עם זאת, אין נכונות מצידו לעבור הליך טיפולי.

עוד נטען כי מדובר בעבירה חמורה וכי על בתי המשפט מוטלת החובה למגר את נגע הסמים ולהילחם במפיצי הסמים.

ב"כ הנאשם מנגד, הפנה לנסיבות ביצוע העבירה וטען כי אין המדובר בסוחר הסמים הקלאסי.

בנוסף, ביקש ב"כ הנאשם לזקוף לקולא את הודאת הנאשם שחסכה זמן שיפוטי יקר, גילו הצעיר, עברו הנקי וכן את העובדה כי הנאשם עצור במסגרת תיק זה מזה 4 חודשים. נטען כי הנאשם למד את הלקח וכן כי מאז מעצרו חדל לעשות שימוש בסמים.

הנאשם:

טען כי הבין את חומרת מעשיו וכי לא ישוב לבצעם וכן טען כי ביצע את העבירה על מנת לממן לעצמו מנת סם וכי כיום, הוא אינו עושה שימוש בסמים.

אימו ואביו של הנאשם אף הם התייצבו בפני וטענו כי יסייעו בידי הנאשם לבצע שינוי בחייו ולהשתקם.

הנאשם יליד 1990, נעדר עבר פלילי.

אין מחלוקת בדבר חומרת מעשיו של הנאשם.

בתי המשפט מצווים לנהוג ביד קשה עם מפיצי הסמים על מנת למגר את נגע הסמים שפשט בקרבנו.

חומרה יתירה נזקפת לחובתו של הנאשם לאור האמור בתסקיר שירות המבחן בכל הנוגע לכך שהנאשם נטה לצמצם ולהפחית מחלקו בביצוע העבירה וכן כי אינו מודע עד תום למורכבות בעיית התמכרותו ואינו מביע מוכנות לערוך הליך טיפולי.