ת"פ
בית משפט השלום באר שבע
|
8024-07-10
18/07/2010
|
בפני השופט:
עירית קויפמן
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
1. מחמד פקיית (עציר) 2. גסאן פקיאת (עציר) - בעצמו
|
הכרעת-דין,החלטה,גזר-דין |
הכרעת דין
על יסוד הודאות הנאשמים בעובדות כתב האישום, אני מרשיעה אותם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.
ניתנה והודעה היום ז' אב תש"ע, 18/07/2010 במעמד הנוכחים.
עירית קויפמן, שופטת
החלטה
הוגש וסומן מ/1.
ניתנה והודעה היום ז' אב תש"ע, 18/07/2010 במעמד הנוכחים.
עירית קויפמן, שופטת
גזר דין
הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם, בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום , של שתי עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, בניגוד לסעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב – 1952.
בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה, כי יש להטיל על הנאשמים עונש של מאסר בפועל, וזאת בהתאם להלכה הפסוקה.
ב"כ הנאשמים, טענו כי הכניסה לישראל נעשתה למטרת עבודה. כן נטען כי לא ננקטו כל הליכים כנגד המעסיק ולא נעשה ניסיון אמיתי לאתרו ועל כן מדובר באפליה.
בהתייחס לנאשם 1, הגישה המאשימה העתק מן המרשם הפלילי, משנת 2001.
ב"כ הנאשם 1, טוען כי מדובר בעבירה יחידה בשנת 2001 וחלה על העניין התיישנות.
כן נטען כי הנאשם 1 הינו אב ל-7 ילדים, אותם הוא מפרנס וכי אמו חולה.
ב"כ הנאשם 2 ציין כי לנאשם אין עבר פלילי.
עבירה של כניסה לישראל שלא כדין הינה עבירה חמורה, הפוגעת בריבונות מדינת ישראל.
יחד עם זאת, יש להתחשב בנסיבותיהם האישיות של הנאשמים.
שני הנאשמים נכנסו לישראל לצורכי פרנסה, לעבירה לא נלוותה עבירה אחרת, והנאשמים הודו בהזדמנות הראשונה וחסכו בכך הליכים משפטיים.
בהתייחס לנאשם 1, מדובר בעבר פלילי משנת 2001, וספק אם יש לו משקל בחלוף זמן כה רב, מה גם שמדובר באדם שהוא אב ל-7 ילדים אשר נכנס לישראל כאמור, לצורכי פרנסה.
בהתייחס לנאשם 2, מדובר באדם נעדר עבר פלילי, כבן 25.
לאחר ששקלתי את כל הנסיבות ושמעתי גם את הנאשמים, אני סבורה כי יש מקום לגזור עונש של מאסר בפועל.