מדינת ישראל נ' פנחסי

הכרעת דין

מבוא

על פי עובדות כתב האישום, ביום 22.12.10 נהג הנאשם במכונית מסוג רנו לוחית זיהוי 2036729. במהלך נסיעתו סטה מנתיבו, עלה על המדרכה וגרם נזקים לרכוש וביניהם נזק לארון תקשורת של חברת "בזק", כל זאת כשבגופו מצוי אלכוהול מעל למידה המותרת בחוק (360 מ"ג בליטר אוויר נשוף).

הנאשם מואשם בעבירות: גרימת נזק לרכוש או אדם, רשלנות, סטיה מנתיב ושכרות.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום, כפירה גורפת וכללית תוך דרישה לחקור את כל העדים. בסיכומי הנאשם, הודה הסנגור בשם הנאשם בעבירות הנוגעות לתאונת הדרכים, קרי; בנהיגה רשלנית, סטיה מנתיב וגרם נזק לרכוש, לפיכך אני מרשיעה את הנאשם בעבירות אלו על פי הודאתו, שאף מתיישבת עם הראיות שהובאו בפני.

השאלה שבמחלוקת

לאחר שהנאשם הורשע על סמך הודאתו בנהיגה ברשלנות, סטיה מנתיב וגרם נזק, נותרה במחלוקת השאלה האם בנוסף נהג בשכרות. אומר כבר עתה כי התשובה לכך חיובית וכי המאשימה הוכיחה זאת מעל לספק סביר, כמפורט להלן.

העדים והראיות

מטעם המאשימה העידו ע.ת. 1- רס"מ אסף שזו מפעיל הינשוף, פקד גליל אליהו שערך השימוע לנאשם, רס"מ אילן יוסף בוחן תנועה (תיק משרד), רס"ר שרון לנקרי שהגיע לזירה, עיכב הנאשם והנוסע וגבה הודעות מהעדים: אשר בוקשפן (שכן) וליאור פוטל (סייר בטחון ביישוב), אשר גם הם העידו בפני. בנוסף העיד רס"ב אמיר כרמל אשר הגיע למגרש אליו נגרר רכב הנאשם, בדק אותו ומצאו תקין (הגה ובלמים), מבלי שהניע הרכב (בשל תקלה בקודן) ולבסוף העיד טכנאי המעבדה ערן דקל לענין הביקורת התקופתית שבוצעה למכשיר הינשוף מס' 034.

מטעם ההגנה העידו הנאשם, אביו – עוזי פנחסי והנוסע דוד פנחסי שהוא בן דודו של הנאשם.

דיון בראיות והכרעה

כאמור לעיל, עד לסיום שמיעת הראיות לא נטל הנאשם על עצמו את האחריות לקרות התאונה והוא החזיק בגרסתו לפיה תקלה ברכב גרמה לו להתנגש בארון "בזק". לא הובאה כל ראיה לענין התקלה ברכב, ההגה והבלמים נבדקו ונמצאו תקינים, וגם אם היה קושי בהנעה, אין בכך כדי להשפיע על שליטת הנאשם על הרכב, לאחר שהונע ונראה כי מדובר היה בתירוץ ותו לא ויש בכך כדי להשפיע על מהימנות הנאשם באופן כללי, כפי שניתחתי להלן.

מכל מקום, אדון כעת בטענות הסנגור לענין שכרותו של הנאשם ואי תקינות בדיקתו.

מה המשמעות של אי עריכת בדיקת מאפיינים לנאשם?

אין מחלוקת כי לנאשם לא נערכה בדיקת מאפיינים, יחד עם זאת, אין בכך כדי לגרוע מתוצאות נשיפתו למכשיר הינשוף, היה וייקבע לגביהן כי הן מהימנות וקבילות. ראה בענין זה ת' (נת') 6207/06 מדינת ישראל נ' זאדה מיום 22.07.07:

"העובדה שלא נערכה לנאשם בדיקת מאפיינים ולא קיימת בחומר הראיות התרשמות סובייקטיבית של השוטרים לגבי מידת השפעת האלכוהול על הנאשם, אין בה כדי לגרוע ממשקל תוצאת הבדיקה שנערכה במכשיר הנשיפה."

וכן בע"פ 40202/07+ ע"פ 402307 (מחוזי י-ם) יהודה שלמה נ' מדינת ישראל:

"המחוקק על בסיס ההתייחסות לפסקי דין שונים, ביקש לבטל את השיטה של התרשמות השוטר משכרותו של נוהג הרכב, שהיא בדיקה סובייקטיבית, ונזקק לשיטות מדעיות, כאפשרות בלעדית (ראו בר"ע 666/86 סאמי סודקי עודה נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(4), 463). משנעשה שימוש במכשיר הנשיפה, אין עוד צורך ב"בדיקת מאפיינים"..."

אוסיף עוד ואומר כי למיטב הבנתי, ממילא אין ערך ראייתי לבדיקת מאפיינים למי שעבר תאונת דרכים והוא חשוד גם בנהיגה בשכרות, שהרי אם יתנדנד בהליכתו או יהיה מבולבל ולחוץ, לא ניתן יהיה לייחס זאת דווקא להשפעת האלכוהול ולא לטראומה שעבר בעקבות תאונת הדרכים.

האם בדיקת נשיפה שנערכה שעתיים וחצי לאחר מועד הנהיגה פוגעת בנאשם?