מדינת ישראל נ' פלאח(עציר)

בפני

שופט אברהם אליקים

הכרעת דין

מבוא

ביום 19.2.09 סמוך לשעה 3:00 עלו באש שני רכבים בכפר סמיע, רכב פולקסווגן פולו מ.ר. 5508118 השייך לאמין נאסר (להלן-"אמין") ורכב רנו מגאן מ.ר. 3883929 השייך למוואפק חלחל (להלן-"מוואפק"). בסמוך לרכבו של אמין נמצאה סכין ועליה סימני DNA התואמים לכאורה את הפרופיל הגנטי של הנאשם.

השאלה המרכזית הינה האם הנאשם היה זה שהצית את שני הרכבים באותו ערב, שאלה זו כרוכה בבירור טענת אליבי שהעלה הנאשם בעת ישיבת ההקראה הראשונה שהתקיימה ביום 16.9.09 ולפיה "במועדים הרלוונטיים הוא שהה בחיפה והתגורר שם במקום עבודתו ברחוב יפה נוף 44 דירה 29 נשר. הוא עבד כסייר כונן לילה בעירית נשר", בישיבה מקדמית נוספת שקוימה ביום 27.10.09 הנאשם טען כי שהה בחיפה וכי "הוא עובד שם".

במשך 6 ישיבות העידו מטעם המאשימה שוטרים שונים שהיו חלק מצוות החקירה, המומחה רון גפני בנושא DNA, איש כיבוי אש רשף כמאל שופנייה, המתלוננים אמין ומוואפק, תמיר טרודי חברו של הנאשם ומזינה אימו של הנאשם. מטעם ההגנה העידו הנאשם ומעסיקו פנדי פלאח, לאחר מכן סיכמו הצדדים טענותיהם בע"פ.

השאלות שבמחלוקת

האם הרכבים הוצתו?

האם הנאשם הוא המצית? לשם בחינת שאלה זו, יש לבחון את המקורות הראייתיים עליהם מתבססת המאשימה:

שיחותיו של הנאשם עם המדובב- בהן לטענת המאשימה מודה הנאשם בביצוע העבירות.

סכין שנמצאה בסמוך לרכבו של אמין ועליה לטענת המאשימה סימני DNA התואמים את הפרופיל הגנטי של הנאשם. יש לבחון האם הוכחה טענה זו והאם הוכח קשר בין הנאשם לבין הסכין, ברקע הדברים יש לבחון את טענת הנאשם כי הסכין "הושתלה" במקום וכי לא הוכחה "שרשרת העברת המוצגים" מרגע תפיסת הסכין ועד לבדיקתה במטא"ר.

יש לבחון את מהימנות הנאשם ואת טענת האליבי שהציג.

בנוסף מעלה הנאשם טענה בדבר מחדלי חקירה שמחייבים לטענתו להביא לזיכויו.

דיון

האם הוצתו הרכבים?

ביום 19.2.09 התעורר המתלונן אמין בשעה 03:15 לקול צעקות ואז גילה כי רכבו עולה באש, (ת/6), הוא חזר על תאור זה בעדותו בבית המשפט:

"ביום הזה לפנות בוקר, ב-3 לפנות בוקר שמעתי אנשים צועקים בשכונה, ראיתי שהאוטו שלי עולה באש, זה היה אוטו פולקסווגן פולו בצבע לבן, שמעתי צעקות של אנשים, אני ואח שלי איימן כיבינו את האש, עם צינורות מים, והצלחנו לכבות את האש. נגרם נזק לאוטו, כל האוטו נשרף. בצד האחורי", (עמ' 32 לפרוטוקול שורה 8).

חוקר הדליקות- רשף כאמל שופאנייה הגיע למקום בשעה 11:37 בדק את נסיבות האירוע וערך את גיליון חקירת הדליקה, (ת/5ב') וכך הוא מתאר את מימצאי החקירה בשטח " זוהה מוקד אש בכנף ובגלגל האחורי שבצד ימין. מוקד אש בחלקו החיצוני של הרכב והאש התפשטה לתא המטען. מערכת החשמל שלמה... לא נמצאו סימנים המצביעים על תקלה כל שהיא שתגרום לפרוץ השריפה. לא נמצאו סימני פריצה על דלתות וחלונות הרכב. סימני בעירה בגובה הרצפה מתחת למוקד, הרכב חנה על משטח עפר נקי מעשביה ואו כל חומר דליק אחר. מוקד האש נקודתי, לא נראו סימנים למובילי אש מבחוץ". על סמך מימצאים אלו הגיע חוקר הדליקות למסקנה כי מדובר בהצתה. החוקר שופאנייה נחקר בחקירה נגדית ואישר את המימצאים העובדתיים ואת המסקנה אליה הגיע. ב"כ הנאשם התנגד להגשת גיליון חקירת הדליקה אשר אינו ערוך כחוות דעת על פי פקודת הראיות. צודק ב"כ הנאשם ומן הראוי היה להציג בכותרת המסמך את פרטי ניסיונו והשכלתו של חוקר הדליקות, אך חסר זה אינו פוגם במשקל חוות הדעת במיוחד לאחר שנתאפשרה חקירתו הנגדית של עורך המסמך וניתן היה לקבל ממנו הסבר לכל שאלה שנשאל.

שוכנעתי על פי עדותו של רשף שופאנייה והמימצאים העובדתיים המתוארים בת/5ב' כי הסיבה לשריפת הרכב הייתה הצתה. חיזוק לכך ניתן למצוא במימצאים נוספים: