מדינת ישראל נ' פינטו

החלטה

בכל הכבוד, אין הצדקה להעדרות הסניגור מהדיון. כשם שנפסק כי בלבול או רישום לקוי ביומנו של סניגור אינו מהווה עילה לביטול פסק דין, כך גם דינה של טענת הסניגור בבקשה שלפני שטוען כי סבר כי התיק לא קבוע בפני מותב זה, שעה שברור מיומן בית המשפט כי התיק אכן היה קבוע לדיון (ראה: רע"פ 5146/09 יהונתן שרעבי נ' מדינת ישראל (2009); רע"פ 3490/09 גל נ' מדינת ישראל (2009).

אין בבקשה נימוקים נוספים המהווים ע"פ הדין עילה ובסיס לביטול פסק הדין. הטענה כי מדובר בכמות נמוכה מזו שנקבעה בפס"ד עוזרי, אין בה כדי להועיל היות ובפסק דין עוזרי נקבע מפורשות כי אין באמור בפסק הדין כדי לפגום באכיפת שכרות גם בטווחים נמוכים מאלה שהומלצו ע"י ההרכב הנכבד.

אין התייחסות פרטנית לחומר הראיות ולסיכויי ההצלחה, הסניגור לא הראה וממילא לא הוכיח כי לו נוהל ההליך היתה התוצאה שונה מבחינת הנאשם.

בשולי הדברים אוסיף, כי אין המדובר בתקלה ראשונה מסוגה, חרף זאת מצא בית המשפט לנכון להסביר ולהזהיר פעם אחר פעם, מפני הישנות התופעה, וגילה הבנה רבה ביחס למחדלים דומים, קודמים. אך ברור שמצב זה לא יכול להמשך. בית המשפט מצווה לנהל את יומנו ואת הדיונים ביעילות תוך הקפדה על כללי הדין, שכן מדובר במשאב יקר שהינו על חשבון הציבור.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ה' תשרי תשע"א, 13 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: