החלטה
כפי שהורה כב' השופט בן דור, נערך תסקיר בעניינו של המשיב. התסקיר המפורט סוקר את מצבו של המשיב ואת מצב המשפחה. התסקיר התמקד בפן הטיפולי, היות שהמשיב משולב מזה זמן רב בהליך גמילה. שירות המבחן סבור, כי ככל שתוצע חלופה המשלבת טיפול, כך שהמשיב יוכל להמשיך ולהתמיד בטיפול בבעית הסמים, ניתן יהיה לשקול שחרור.
הסנגור הציע חלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלא, בפיקוח שני ערבים, מר מסעוד אלמקייס ומר שלמה ממן, כאשר במקביל, ביקש לקבל תסקיר משלים שיתייחס לאפשרות של חזרת המשיב לטיפול במסגרת "בית חוסן".
לענין עילת המעצר, הרי שזו קמה בעיקר על רקע השימוש בסמים, וכאשר העבירה הינה עבירת אלימות במשפחה. עם זאת, יש לזכור כי העבירה שביצע המשיב, אינה מצויה במקום גבוה במדרג האלימות – העבירה התבטאה בדחיפת המתלוננת, הגם שיש חומרה בכך שנלוותה אליה עבירת איומים.
יש גם לסייג, לעניין עוצמת עילת המעצר, כי המשיב הינו אדם בן 45, כאשר יש לו הרשעות בעבירות שונות ואולם, הרשעתו האחרונה בעבירת אלימות, היתה בשנת 1991, לפני למעלה מ-18 שנה. נדמה כי יש יסוד לטענת הסנגור, כי אין מדובר באדם אלים בדרך כלל.
נוכח המסוכנות כפי שעולה מתוך מכלול הנסיבות, נראה כי החלופה שהוצעה הינה חלופה הולמת, ותוכל לנטרל את מסוכנותו של המשיב כלפי המתלוננת. הערבים נחקרו, ונראה כי הם רציניים בכוונתם לבצע את הפיקוח כנדרש, וימנעו הפרות מצד המשיב.
ב"כ המבקשת הפנה להחלטות של בית המשפט המחוזי הנכבד בבאר שבע, שהתייחסו לחלופות שהוצעו בפניו במסגרת מוסד אותו ניהל מר אלמקייס, אשר התיימר לפעול כמרכז גמילה מסמים. בית המשפט המחוזי הנכבד פסל את החלופה באותם מקרים, בעיקר משום שהמוסד הופעל אז ללא רישוי ובניגוד לחוק. מר אלמקייס הבהיר בחקירתו, כי כיום איננו מפעיל מרכז גמילה, אלא כלשונו "בית חם" למי שנגמלו מסמים וזקוקים לקורת גג, ואיננו מציע טיפול או שירותי סיעוד במסגרת הבית.
ב"כ המבקשת טען, כי מר אלמקייס ומר ממן יהוו בעצם "חברת אבטחה", שתבצע את הפיקוח תמורת תשלום, הדאגה העולה מכך הינה כי אם ייפסק התשלום, ייפסק הפיקוח, ואולם מר אלמקייס התחייב בחקירתו כי ימשיך לבצע את הפיקוח גם אם המשיב לא ישלם את התשלומים כסדרם.
הסנגור הפנה להחלטת בית המשפט המחוזי הנכבד, בב"ש 21436/09, שם קיבלה כב' השופטת מרוז את החלופה בפיקוח מר מסעוד אלמקייס, וקבעה, כי כאשר מדובר בחלופת מעצר גרידא, להבדיל ממוסד גמילה מסמים, אין פסול במר אלמקייס ויוכל לשמש כערב במסגרת חלופת מעצר. נדמה כי הדברים נכונים גם לענייננו.
לפיכך, אני מורה כי המשיב ישוחרר לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלא בכתובת רח' החלוץ 17 באר שבע, ויעמוד בכל עת בפיקוח מר מסעוד אלמקייס או מר שלמה (סלומון) ממן. המשיב יהיה רשאי לצאת אך ורק לשירות המבחן, לטיפולים רפואיים ולמשרד סנגורו, הכל בהודעה מראש לקצין במשטרת באר שבע, ובליווי צמוד של אחד הערבים. מעבר לכך, יהיה רשאי כמובן לצאת לדיונים בבית המשפט. היות שעד עתה, נשמר הקשר בין המתלוננת למשיב, והיא אף ביקרה אותו בבית המעצר, אינני מורה על איסור יצירת קשר בין המשיב והמתלוננת. מובן, כי נאסר על המשיב להגיע לביתו, שם מתגוררת המתלוננת.
שירות המבחן יגיש תסקיר בעניינו של המשיב, ויבחן את האפשרות לשלב אותו בהליך גמילה במסגרת מרכז יום, וכן יבחן את הצורך בהמשך הרחקה של המשיב מהמתלוננת ומביתו.
תיחתמנה ערבות עצמית וערבויות צד ג' של מר אלמקייס ומר ממן, על סך 5,000 ₪ כל אחת.
ניתנה והודעה היום ג' ניסן תש"ע, 18/03/2010 במעמד הנוכחים.
גד גדעון, שופט
החלטה
לעכב את השחרור עד מחר, 19.3.10 בשעה 11:00.
ככל שיוחלט לא להגיש ערר, ישוחרר המשיב כפוף למילוי יתר התנאים. אין בעיכוב הביצוע למנוע הפקדת ערובות.
ניתנה והודעה היום ג' ניסן תש"ע, 18/03/2010 במעמד הנוכחים.
גד גדעון, שופט