החלטה
כנגד המשיב הוגש כתב אשום המייחס לו עבירות של החזקת סכין למטרה לא כשרה והתנהגות פרועה במקום ציבורי, עבירות בניגוד לסעיפים 186 (א) ו- 216 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז – 1977.
בד בבד הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים.
ב"כ המשיב אמנם לא טענה שאין בתיק ראיות לכאורה לענין עבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה, אלא שטענה שעדין קיימת פגיעה משמעותית בעוצמת הראיות לענין עבירה זו כפי שפירטה כאמור לעיל, כמו גם שטענה שלענין העבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי אין כלל ראיות לכאורה.
והואיל ולא טענה שאין ראיות לכאורה כלל, קיבלה גם שקימת עילה למעצר עד תום ההליכים .
יותר מכך, לאחר שביהמ"ש קיבל שני תסקירי מעצר בעניינו, הגם ששירות המבחן בתסקיר המשלים בחן חלופת מעצר ומצא שהיא אינה ראויה, לגישתה לאחר שביהמ"ש שמע את המפקחים המוצעים, מדובר במפקחים ראוים שניתן ליתן בהם אמון בשילוב של איזוק אלקטרוני, הגם שלא ברור לביהמ"ש האם בכלל איזוק האלקטרוני הינו ישים מבחינת התנאים המקדימים הנדרשים לענין זה.
ב"כ המבקשת טוען שקיימות ראיות לכאורה כנדרש, דהיינו ראיות עם פוטנציאל ממשי להרשעה, הן באשר לעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה והן באשר לעבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי, ומשכך במשולב עם עברו הפלילי העשיר, מתקיימת גם עילת מעצר והיא המסוכנות.
לגישתו אכן המלצת שירות המבחן בתסקיר המעצר המשלים הינה ראויה ואין לתת אמון במפקחים המוצעים.
עיינתי בחומר הראיות שבתיק החקירה והגם שמוכנה אני לקבל שהמאשימה מיהרה להגיש את כתב האישום מבלי שפיתחה את החקירה ובחנה את האפשרות הסבירה שעובר לתפיסת הסכין היה אירוע אלים כלשהוא בין המשיב ומאן דהוא אחד או רבים אחרים, אזי בראיות שבתיק החקירה אני קובעת שקיימות ראיות לכאורה בכל מה שקשור לעבירה של החזקת הסכין למטרה לא כשרה, שכן מדוח של שוטר עולה שהגיע למקום ומצא את המשיב שיכור כלוט כשעל גופו, דהיינו בתוך כיס בגדיו סכין. המשיב נחקר תחת אזהרה, אישר שהיה שיכור כלוט ולא היה מודע כלל לנסיבות מעצרו כמו גם שלא יכול היה למסור נסיבות שהיו עובר למעצרו, ובאשר לסכין לא יכול היה ליתן הסבר מעבר לכך שאמר שהסכין אינה שלו, וככל הנראה היא קשורה לאירוע אלימות אשר גם הוא היה מעורב בו עובר להגעת השוטרים.
בראיות הנ"ל אני סבורה שקיים פוטנציאל סביר להרשעה בעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה, גם אם המשטרה לא מיצתה עד תום את פעולות החקירה.
באשר לעבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי, מוכנה אני לקבל שקיימת פגיעה של ממש בעוצמת הראיות לענין זה, אך הואיל וקבעתי כי מתקיימות ראיות לכאורה בעבירה החמורה של החזקת סכין למטרה לא כשרה, די בכך כדי לבחון את השלבים האחרים, דהיינו התקיימותה של עילת מעצר עד תום ההליכים ובחינת חלופות מעצר אם בכלל.
באשר להתקיימותה של עילה, אזי לאור מהות העבירה והנסיבות, דהיינו המצאות הסכין על גופו של המשיב כשהוא נתון תחת השפעה קשה של אלכוהול, במשולב עם עברו הפלילי העשיר ממנו עולה שהוא היה מעורב בעבירות חמורות מאוד בעיקר עבירות אלימות ונשפט בגינן גם בתקופות מאסר, כאשר לחובתו גם מאסר על תנאי משמעותי בר הפעלה בן 24 חודש, יש כדי לקיים את עילת המעצר והיא המסוכנות הממשית מצד המשיב כלפי החברה.
גם תסקירי המעצר שהתקבלו בעניינו של המשיב ובעיקר תסקיר המעצר הראשון מצביע על כך שמדובר במשיב אשר ניהל במשך שנים רבות אורח חיים עברייני במשולב עם התמכרות לסמים ואלכוהול; הוא לא תפקד כלל במישורים אחרים באופן נורמטיבי, ובמיוחד הוא מתקשה להכיר בחלקו בביצוע החשדות המיוחסים לו והשליך את נסיבות מעצרו כפי שכבר ציינתי כאמור לעיל על אחרים עימם הוא מסוכסך מבלי שיכול ליתן פרטים נוספים. על פי האמור בתסקיר, המשיב אף פעם לא היה מעורב בהליך טיפולי כלשהוא ולא בכדי גם לאחר שהשתחרר לאחרונה ממאסרו העביר את זמנו בבטלה ובשימוש באלכוהול כפי שציין בפני קצינת המבחן.
יש לציין שכפי שעולה מההרשעות הקודמות וגם צויין בתסקיר המעצר, חלק מהעבירות האלימות הקשות ביצע כלפי אשתו ובנו ובגין עבירות אלה גם ריצה עונשי מאסר.
לפיכך המלצת שירות המבחן שמדובר באדם אשר מתקשה לקבל מרות וסמכות ולתפקד באופן נורמטיבי ובכך פוטנציאל גבוה להישנות מעשים, הינה המלצה ראויה במכלול כל הנסיבות כאמור לעיל.
למרות האמור על פי בקשת ב"כ המשיב, במסגרת תסקיר מעצר משלים, שירות המבחן בחן חלופה של מעצר בית בביתו של המשיב בפיקוחם של אשתו, אחותו בת ה- 28 וארוסה בן ה- 29.
הגם שקצינת המבחן לאחר שיצרה קשר עם המפקחים שללה כל אחד מהם לענין יכולתו לבצע תפקיד של מפקח, בא כוחו אכן הסכימה שהאשה אינה ראויה, אולם לגישתה האחות והארוס הינם מפקחים ראויים במשולב עם איזוק אלקטרוני, שכן לאחר ששמעתי היום את המפקחים עצמם, לגישתם איזוק האלקטרוני הוא תנאי למטלה המוטלת עליהם, כאשר האיזוק לא נבחן כלל במסגרת תסקיר המעצר.
לאחר ששמעתי את שני המפקחים מתוך השלושה, גם אני סבורה שאין מדובר במפקחים אשר מבינים את משמעות המטלה המוטלת עליהם אשר ניתן ליתן בהם אמון.
שניהם נותנים גיבוי למשיב; מתחמקים ממעורבותו בעבירות נשוא התיק שבפניי ואינם מחוברים כלל לבעייתיות בהתנהגותו בעבר, כמו גם התנהגותו כיום, שכן על פי דבריו הוא, הוא משתמש באלכוהול בצורה משמעותית ואפילו בכך שני המפקחים לא היו מוכנים להודות ולקבל.
וכאשר מדובר בשני מפקחים צעירים בגיל ביחס לגילו של המשיב, לאור מעורבותו הרבה בפלילים כשהם אינם מכירים בהתנהגותו הבעייתית, לא ניתן ליתן בהם אמון שיבצעו את המטלה של הפיקוח, והראיה, כאשר כל אחד מהם נשאל מה יהיה אם אחד מהם לא יוכל להיות מפקח, לגישת כל אחד מהם אפשר יהיה להטיל את המטלה על אחד האחים האחרים או על אשתו של המשיב.