מ"ת
בית משפט השלום באר שבע
|
14480-04-10
18/04/2010
|
בפני השופט:
אור אדם
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישר אל
|
הנתבע:
רבאע עלאא (עציר)
|
|
החלטה
1.לפניי בקשה למעצר עד לתום ההליכים, בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) תשנ"ו – 1996.
2.בא כוחו המלומד של המשיב הסכים בהגינותו כי אם קיימות ראיות לכאורה, הרי שקיימת גם עילת מעצר, עקב החשש שבהימלטות מהדין לנוכח היות המשיב תושב שטחים.
3.יחד עם זאת, טען ב"כ המשיב כי יש בעיות בראיות לכאורה, לנוכח העובדה כי קיימת בתיק הודאה של המשיב בשהייה בלתי חוקית בישראל בקשר לשני האישומים, אולם הדבר מה לחיזוק הודאות אלה שאמור להיות בתעודת עובד הציבור, הוא בעייתי לנוכח תקלות בתעודה בהעדר תאריך בשתי התעודות וכן רישום מטעה בתעודה המאוחרת.
4.ראשית יש לבחון באם יש צורך בשלב זה של הדיון, שבו אנו בוחנים רק ראיות לכאורה בבחינת תוספת ראייתית. בעניין זה היו חלוקים שופטי בית המשפט העליון, כאשר כבוד השופט קדמי, קבע לא פעם כי השלב המתאים שבו יש לבחון תוספת ראייתית הוא בשלב הכרעת הדין (בש"פ 4811/97 משה) וכך גם כבוד השופט חשין (בש"פ 2311/94 מוסרתי).
5.מנגד קבעו כבוד השופטת חיות (בש"פ 975/04 אברג'יל) וכבוד השופטת נאור (בש"פ 6206/05 נאצר), כי אכן גם בשלב הדיון בשלב המעצר יכול וצריך בית המשפט לבחון ברמה הלכאורית את שאלת קיומה של תוספת ראייתית, אולם זאת רק באותה רמה לכאורית שבה הוא בודק את כלל הראיות.
6.בענייננו נראה לי כי אין צורך להכניס את ראשי בין הרים גבוהים אלה. הפסיקה המרובה שעסקה שאלת התוספת הראייתית נגעה ברובה לתוספת משמעותית מסוג סיוע הנדרש לעדותו של עד מדינה, או להודעת ילד באמצעות חוקר ילדים ואילו בענייננו מדובר רק בדרישה פחותה של דבר מה, מה גם שלטעמי די בתעודות עובד הצובר, חרף התקלות שבהן כדי לעבור שלב זה ברמה הלכאורית עליה התבססה גם כבוד השופטת נאור, בבש"פ 6206/05 הנ"ל. לדברי השופטת נאור, הסיוע בשלב המעצר אינו חייב להגיע לרמה של סיוע הנדרש לצורך הרשעה, אלא רק לצורך בדיקה לכאורית.
7.בענייננו בתחתית התעודות מופיע תאריך ואותו תאריך אמור היה להיות גם בפסקה שמעל הטבלה, אשר על פיה המשיב לא קיבל היתר כדין להיכנס או לשהות בישראל באותו תאריך.
נראה לי כי ברור על פניהן של התעודות כי מדובר בפליטת קולמוס ולא בחסר משמעותי ולצורך השלב שבו אנו נמצאים די בתעודות הללו, כדי ללמד על כך שהמשיב לא קיבל היתר כדין להיכנס או לשהות בישראל.
8.הסיפא הנמצא בתעודה המאוחרת בקשר להיתר לנוע בין מחסומי צה"ל בשטחים בלבד, גם אם איננו מנוסח כדבעי הרי איננו שולל את הרישא שנמצא מעל הטבלה ובו הקביעה הכללית.
9.למעלה מן הצורך יצוין כי נמסר לי שגם המעסיק קובע כי המשיב שהה שלא כדין, ועל כן ניתן לראות, לצורך שלב זה גם בעדותו דבר מה נוסף.
10.אשר על כן, אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה ומשקיימת גם עילת מעצר ואין באפשרות המשיב להצביע על חלופה שחומרתה פחותה ממעצר, הרי שאני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.
ניתנה והודעה היום ד' אייר תש"ע, 18/04/2010 במעמד הנוכחים.
אור אדם , שופט
הוקלד על ידי: רחל עמר