ת"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
|
37385-04-13
03/09/2013
|
בפני השופט:
משה גלעד
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
1. מועד עייאט 2. עודי עייאט 3. מוחמד אלגזי שניהם
|
גזר-דין |
גזר דין
א.מבוא
הנאשמים הורשעו על פי הודייתם בעובדות כתב האישום המתוקן א' (להלן: "כתב האישום"). נאשם 1 הורשע בעבירה לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), קרי, שוד. נאשם 2 הורשע בעבירות לפי סעיפים 404 רישא + 31 לחוק העונשין, קרי, סיוע לדרישת נכס באיומים ולפי סעיפים 67 ו- 10(א) + 38(1), לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), קרי, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה, וכן הורשע בעבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] התש"ל- 1970 (להלן: "פקודת הביטוח"), קרי, נהיגה ללא תעודת ביטוח. נאשם 3 הורשע בעבירות לפי סעיפים 404 רישא + 31 לחוק הוענשין, קרי, סיוע לדרישת נכס באיומים.
הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש.
ב.עובדות כתב האישום
ס.פ. הינו קטין, יליד 1997 (להלן: "המתלונן").
ביום 13/04/12 בשעה 00:00 לערך, הלך המתלונן יחד עם ארבעת חבריו, קטינים אף הם (להלן: "חבריו של המתלונן") ברחוב חטיבת הנח"ל בשכונת בית אליעזר בחדרה.
בשלב זה, הבחינו הנאשמים, אשר נסעו ברכב מזדה שחור, מ.ר. 62-064-65 (הרשום על שם אמו של נאשם 3 - להלן: "הרכב"), במתלונן ובחבריו אשר בינם ובין הנאשמים אין כל היכרות מוקדמת, והחליטו ליטול מהמתלונן ומחבריו מכשיר טלפון נייד בדרך של תחבולה או בדרך של הפחדה ואיומים.
באותה העת נהג נאשם 2 ברכב כשלא היה לו רישיון נהיגה ועל אף שרישיון הנהיגה שלו נפסל על ידי בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה למשך 30 ימים. נאשם 2 נהג את הרכב מבלי שהייתה לו פוליסת ביטוח בתוקף.
הנאשמים עצרו את הרכב בסמוך למתלונן וחבריו, בעוד המתלונן מחזיק את מכשיר הטלפון הנייד שלו מסוג סמסונג גלקסי בידו (להלן: "מכשיר הפלאפון"), ונאשמים 2 ו-3 ביקשו ממנו ומחבריו כי יתנו להם "לעשות" שיחה מאחד המכשירים הניידים שברשותם. זאת עשו הנאשמים בכוונה לגנוב מכשיר טלפון נייד מהמתלונן ומחבריו.
המתלונן וחבריו סירבו לבקשת נאשמים 2 ו-3, הרכב החל בנסיעה והמתלונן הכניס את מכשיר הפלאפון לכיס מכנסיו. נאשם 1 סירב להשלים עם תשובת המתלונן וחבריו והחליט להשיג את מכשיר הפלאפון בדרך מאיימת, בסיועם של נאשמים 2 ו-3. לשם כך עצרו נאשמים 2 ו-3 את הרכב לאחר נסיעה של מספר מטרים, כדי לאפשר לנאשם 1 ולהקל עליו להשיג מכשיר פלאפון נייד בדרך מאיימת.
נאשם 1 ירד מהרכב, ניגש אל המתלונן ואמר לו "מה אתה בא לעבוד עלי? אני יודע שיש לך שיחות", סטר למתלונן בפניו, אמר לו כי בפעם הבאה לא יעבוד עליו ודרש ממנו לתת לו את מכשיר הפלאפון.
בפחדו מהנאשמים, מסר המתלונן לנאשם 1 את מכשיר הפלאפון שלו. לאחר שמכשיר הפלאפון היה בידיו, סטר נאשם 1 שנית בפניו של המתלונן כדי לעכב את מכשיר הפלאפון וכדי למנוע התנגדות לגניבה. נאשמים 2 ו-3 המתינו כל העת ברכב בכדי לאפשר ולהקל על נאשם 1 להשיג את הפלאפון בצורה מאיימת ולמנוע את תפיסתו של נאשם 1.
לאחר השגת הפלאפון עלה נאשם 1 לרכב והנאשמים נסעו מהמקום.
ג.תסקירי שירות המבחן
נאשם 1
בתסקיר שהוגש בעניינו של נאשם 1 פורטו נסיבות חייו ובכללם היותו בן 26, רווק, סיים 10 שנות לימוד, סובל ממחלת לב בגינה עבר 4 ניתוחי לב ובשל כך התקשה להשתלב מבחינה לימודית ומבחינה תעסוקתית. עד למעצרו עבד כמסגר.
נאשם 1 טען בפני ק. המבחן כי בזמן האירוע היה נתון תחת השפעת אלכוהול, אך עם זאת אינו נוהג לצרוך אלכוהול באופן אינטנסיבי.
קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם מתקשה לערוך התבוננות ממשית במשמעות וחומרת מעשיו, התקשה לגלות אמפטיה כלפיי המתלונן ואף נטה להשליך את האחריות למעשיו על גורמים אחרים ועל כן, "קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות אלימה בעתיד". בשל כך, לא ניתנה כל המלצה טיפולית בעניינו של נאשם 1 ואף צויין כי יש להשית עליו עונש מוחשי ומרתיע שיש בו כדי להמחיש עבורו את חומרת מעשיו ולסייע לו להציב לעצמו גבולות בעתיד.
נאשם 2