מדינת ישראל נ' עבד אל קאדר(עציר) ואח'

החלטה

בעניינו של המשיב 13

בקשה להשתת מעצר בית על משיב 13 (להלן: "המשיב") עד לתום ההליכים המשפטיים.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לפשע, סחיטה באיומים, שימוש במרמה ערמה ותחבולה על מנת להתחמק ממס והלבנת הון תוך עשיית פעולה ברכוש אסור.

כתב האישום הנפרש על פני שישים וארבעה עמודים רואה במשיב 1 כראש ארגון פשע ובבניו, משיבים 2 ו-3, כמנהלים בארגון הפשע (להלן: "הארגון")

על-פי המתואר בכתב האישום, במהלך חודש אפריל 2009 בעקבות הדרדרות במצבם הכלכלי נפגשו אחמד ג'בארה ובנו עטא (להלן: "אחמד" ו-"עטא" ויחד: "המתלוננים") עם משיב 3, עדי עבדל קאדר, (להלן: "עדי") והציעו לו לרכוש את הבניין אשר בבעלותם (להלן: "הבניין") אשר הוערך כשווה שלושה מיליון ש"ח. עדי הסכים לשלם רק כמחצית משוויו של הבניין, ומשסירבו המתלוננים להצעתו הציע להם ללוות כסף מהארגון בריבית חודשית של 9%.

אחמד הסכים להצעת עדי ונטל מעת לעת הלוואות בסכום כולל של 350,000 ₪ (להלן: "הקרן") בגינן העביר ריבית חודשית לארגון בסך 32,000.

במהלך חודש דצמבר 2009 ומשלא הצליח לעמוד בהחזרים החודשים פנה אחמד בשנית לעדי והציע לו לרכוש את הבניין. עדי הודיע לאחמד שחובו עומד על 1,2500,000 ושהוא מוכן למחוק את חובו וחובות נוספים בתמורה לקבלת הבניין. אחמד סירב להצעת עדי אשר הטיח בפניו: "אתה תשבור את הראש, החוב שלך פה כל יום עולה".

בהמשך, פנה אחמד למשיב 5, במטרה שיסייע לו למצוא קונה לבניין וזאת מבלי שידע על חברותו של משיב 5 בארגון. משיב 5 הציג בפני אחמד מצג שווא לפיו הוא מנסה למכור את הבניין ואולם בפועל לא פעל בנידון בשל חברותו בארגון.

כחלק מהמצג אשר הציג משיב 5 לאחמד קישר המשיב 5 בין אחמד למשיב אשר הציע לאחמד כי יקנה ממנו את הבניין בתמורה לשש מאות אלף ₪ וחמש קרקעות אשר בבעלותו בעיר טייבה.

ביום 27.9.10 הגיעו המתלוננים למשרדו של עדי אשר הודיע להם כי חובם עומד כעת על שני מיליון ₪ והורה להם לחתום על מסמך בו יעבירו את הבניין לבעלותו של משיב 5 כך שחובם יקוזז ויעמוד על מיליון ₪ בלבד.

בהמשך לאמור פנה המשיב לעטא ובקש ממנו שישוחח עם עדי ויודיע לו כי הוא (המשיב) מעוניין ברכישת הבניין. עטא פנה לעדי אך עדי בתגובה החל להשליך לעברו חפצים ואיים עליו כי "אוי ואבוי לך אם אתה עושה טעויות ואתה הולך למקומות אחרים".

עטא עדכן את המשיב בתוצאות המפגש וכתגובה לכך אמר המשיב לעטא כי "רק מחמוד אבו גאנם יכול לפתור את הבעיה מול עדי עבדל קאדר" ועדכן את מחמוד במתואר לעיל.

עובר לחודש ינואר 2011 קשרו חלק מחברי ומנהלי הארגון קשר עם המשיב ומשיב 12 (להלן: "מחמוד") במטרה לסחוט את הבניין מן המתלוננים (להלן: "הקשר").

במסגרת הקשר, נפגשו מחמוד והמשיב עם אחמד במשרדו של עו"ד שרלי חדד (להלן: "עו"ד חדד") ביום 2.2.11 וחתמו על הסכם פיקטיבי על פיו יעבירו המשיב ומחמוד לאחמד 600,000 ₪ וחמישה מגרשים בטייבה בכפוף להחזרתם עד ליום 31.7.12 (להלן: "החוב החדש"). בהמשך נקבע כי אם לא יעמוד אחמד בתנאי ההסכם יועבר הבניין לידיהם של המשיב ומחמוד.

במסגרת הקשר שוחח עדי עם אחמד והודיע לו כי הוא אינו חייב לו דבר שכן החוב "נקנה" על ידי המשיב ומחמוד.

ביום 7.8.11 פגשו המתלוננים במשיבים 12-14 וביקשו מהם ארכה לצורך תשלום החוב החדש. משיב 14 סירב לבקשתם, ביקש את מפתחות הבניין והציב אולטימטום לפיו אם לא ישולם החוב החדש יועבר הבניין לבעלותם.

יום לאחר מכן, שוחח מחמוד עם עדי ועדכן אותו בהתקדמות הדברים כמתואר לעיל.

עובר ליום 8.9.11 פנה אחמד לעבד אבו קטיפאן (להלן: "אבו קטיפאן") וביקש ממנו לסייע לו בקבלת ערכו של הבניין. אבו קטיפאן פגש במשיב 1 אשר אישר לו לשמש כבורר מול הנוגעים בדבר ואף הוסיף בפניו כי למתלוננים חוב לארגון אשר "נקנה" על-ידי המשיב ומחמוד.

אבו קטיפאן נפגש עם המשיב ומחמוד וסיכם עימם כי ישלמו למתלוננים סך של 1,700,000 בתמורה לבניין.