גזר דין
רקע כללי:
הנאשם, מר יגאל סיבוני, הורשע בביצוע עבירה בניגוד לסעיף 338 (א) (2) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 בצירוף סעיפים 5 ו- 6 לתוספת לתקנות הנמלים (מניעת התנגשות בים) תשל"ז – 1977.
ביום 23.9.2006 השיט הנאשם בסמוך לשעה 13:30 סירת מנוע בימת הכנרת מול חוף חלוקים שממזרח לאגם. על הסירה היה באותה עת שישה אנשים – הנאשם ועוד שלושה מבוגרים ושני ילדים. בהיותו במרחק של 700 מטר מהחוף עצר הנאשם את הסירה ואפשר לאחד מהנוסעים לרדת למים, ולהתחבר בכבל הסירה על מנת שיכול לעשות פעילות סקי כשהוא נגרר אחרי הסירה.
באותה עת שהה במים, במרחק עשרות מטרים מהסירה מר אדיר ונונו (להלן :"אדיר") אשר ניתק עצמו מכבל גרירה של אופנוע ים, שגרר אותו קודם לכן, והמתין לבואו של האופנוע על מנת שיאסוף אותו.
אדיר לבש באותה עת חגורת הצלה צבעונית, אחז במגלש ים, הצבוע בצבעים צבעוניים.
משיט אופנוע הים שגרר את אדיר התרחק קמעה על מנת להסתובב ולאסוף אותו. אחיו של אדיר אשר השיט אופנוע ים, נוסף על זה שגרר את אדיר, עצר עם האופנוע בסמוך לאזור בו שהה אדיר על מנת לסמן את מיקומו.
בשלב זה הניע הנאשם את הסירה , ללא שבדק אם נתיב ההפלגה פנוי, והחל להשיטה קדימה ובמהירות לכיוונו של אדיר אשר שהה במים בנתיב ההפלגה של הסירה. על פי הנטען בכתב האישום הנאשם הסב את מבטו לאחור לעבר עושה הסקי ולא הישיר מבטו קדימה לעבר נתיב ההפלגה. אדיר אשר הבחין בסירה הבאה לכיוונו הניף את ידיו באוויר לעבר הנאשם, צעק לעברו וניסה להתרחק ככל שניתן ממסלול הסירה, אך הנאשם לא הבחין בו, המשיך להשיט את הסירה במסלולה ופגע בו.
אדיר נשאב מתחת לסירה נפצע קשות מהמדחפים של מנוע הסירה ועלה למים מעברה השני של הסירה כשהוא פצוע ומדמם. הנאשם הרגיש בשלב זה בפגיעה ורק אז הבחין באדיר הפצוע. הנאשם עצר את הסירה, סייע להעלות את אדיר על הסירה והובילו לחוף לצורך קבלת טיפול רפואי. כתוצאה מהפגיעה נגרמו לאדיר חתכים עמוקים בירך ימין מאחור, שבר בעצם הירך ובעקבות כך נזקק לאשפוז למשך עשרים ושלושה ימים בבית החולים.
ביום 13.5.2009 הרשעתי את הנאשם כמצוין לעיל לאחר שמיעת עדי הצדדים.
ביום 26.1.2011 שמעתי את טיעוני הצדדים לעונש זאת לאחר שהונח לפני תסקיר שירות המבחן.
המדינה דורשת להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל אשר ירוצה בעבודות שירות, פיצוי למתלונן, קנס כספי ומאסר על תנאי. כמו כן מבקשת המאשימה לדחות את בקשת הנאשם לבטל את ההרשעה ולהטיל עליו צו שירות לתועלת הציבור.
הנאשם מאידך טען לנסיבותיו האישיות ומצבו הכלכלי ודרש להסתפק בביטול ההרעשה ומתן צו שירות לתועת הציבור.
דיון והכרעה:
על פי תסקיר שירות המבחן מדובר בנאשם המנהל חיים נורמטיביים. העבירה בוצעה כאשר הנאשם היה בתקופה משברית על רקע מאבק עם גרושתו על משמורת ילדיו.הנאשם אינו תופס עצמו כאחראי למעשה אך מאידך מביע צער על פגיעתו של אדיר. הנאשם הביע עמדה אמביוולנטית כלפי האפשרות של ביצוע שירות לתועלת הציבור אך כשהבין כי יש בכך אפשרו כי הרשעתו תבוטל הביע נכונות לבצען. התסקיר לא ממליץ לבטל את ההרשעה. התסקיר לא נוקט עמדה באשר לאפשרו של מתן צו לביצוע שירות לתועלת הציבור.
הלכה פסוקה היא כי מקום שבנסיבות מיוחדות וחריגות עלול להיווצר יחס בלתי סביר באורח קיצוני בין חשיבות ההרשעה לאינטרס הציבורי הכללי לבין עוצמת הפגיעה בנאשם הצפויה מההרשעה, עשויה לקום הצדקה לעשות שימוש בסמכות השיפוטית של אי הרשעה. בסופו של יום, ניצבת השאלה בכל עוצמתה – האם, בנסיבות המיוחדות של העניין, השיקול האינדיבידואלי, על היבטיו השונים, גובר על השיקול הציבורי-מערכתי הכללי, באופן שהגם שהנאשם ביצע את העבירה בה הואשם, סובלת הנורמה החברתית הכללית את אי הרשעתו בדין (ראה: ע"פ 9893/06 אסנת אלון לאופר נ' מדינת ישראל).
במקרה הניצב לפני קיים אינטרס ציבורי להרתיע את הציבור מפני ביצוע העבירה הספציפית. אין לזכות הנאשם נסיבות מיוחדות בפן האישי המצדיקות ביטול ההרשעה. הנאשם לא מכהן בתפקיד כלשהו וההרשעה לא תסב לו נזק ללא תקנה. הנאשם לא לקח על עצמו אחריות לא בתחילת ההליך וגם לא לאחר שהורשע אלא רק הביע צער על פגיעתו של אדיר. לכן לא מתקיים כל חריג בנסיבותיו של המקרה הספציפי המצדיק ביטול הרשעתו של הנאשם.
בית משפט המחוזי באחת מפסיקותיו הביע את הדעה כי עבירה על סעיף 338 לחוק העונשים הינה חמורה יותר מהעבירה על פיה מעמידים אדם בגין תאונת דרכים שכן מדובר בעבירה ללא צורך בהוכחת נזק וההרשעה היא על יסוד התרשלות (ראה: ת.פ. (מחוזי נצרת) מדינת ישראל נ. ילוז שמעון, להלן: "עניין ילוז").
אתחיל בכך שאינני מקבל את גישת המאשימה בתיק זה לפיה, יש להטיל על הנאשם מאסר בפועל בהתאם לפסיקה שהניחה לפני. המקרים בהם הוטל מאסר בפועל היו מקרים חמורים יותר ושונים בנסיבותיהם. בעניין ילוז הוטל על הנאשם מאסר בפועל כאשר הנאשם שם היה בעל עבר פלילי בתחומים הנוגעים לאישומים בהם הורשע ונסיבות ביצוע העבירה היו כאלה שהוא התפרע בעזרת אופנוע ים באזור הרחצה.
פסק דין אחר אליו הופניתי ניתן בת.פ. (שלום אילת) 1596/05 מדינת ישראל נ. פינרוב רועי ואח' [פורסם בנבו]. באותו מקרה היו שני נאשמים. גם במקרה זה הנאשמים נהגו בפזיזות ורשלנות רבתי באזור רחצה (פחות מ- 300 מטר מהחוף). על הנאשם ללא עבר פלילי הוטלו עונשים בדמות שירות לתועלת הציבור, מאסר על תנאי וקנס ואילו על הנאשם השני אשר היה בעל עבר פלילי בתחום השייט הוטל בין היתר מאסר בפועל.