מדינת ישראל נ' נדב - פסקדין

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו גרם תאונת דרכים בגין אי ציות לתמרור ב- 37, עבירה על תקנה 64(ד) לתקנות התעבורה, בקשר עם סעיף 62(2) לפקודת התעבורה ונהיגה בקלות ראש, עבירה על סעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה.

הנאשם כפר באחריותו לגרם התאונה שבנדון וביום 5.9.11, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העיד נהג הקטנוע המעורב, שליט גולן והוגשו, בהסכמת הצדדים, המסמכים הבאים:

ת/1 – סקיצה שנערכה על פי עדותו של המעורב במשטרה

ת/2 – תעודה רפואית בעניינו של המעורב

ת/3 – אמרת הנאשם

ת/4 – תרשים הצומת

על פי גרסת המאשימה, כעולה מכתב האישום, עדות הנהג המעורב והראיות שהוגשו מטעמה, הרי שביום 7.1.10, בסמוך לשעה 13:30, נהג הנאשם ברכב בתל אביב, ברחוב שץ, מכיוון מזרח לכיוון מערב ובהגיעו לצומת עם רחוב דיזינגוף, לא ציית לתמרור ב- 37 המוצב משמאל לדרך, פנה שמאלה, חסם דרכו של המעורב, שנהג אותה עת ברחוב דיזינגוף, מכיוון צפון לכיוון דרום ומימין לשמאל לכיוון נסיעת הנאשם ושני כלי הרכב התנגשו – חזית הקטנוע בדופן ימין קדמית של רכב הנאשם.

כתוצאה מההתנגשות, נחבל בגופו המעורב וכלי הרכב ניזוקו.

על פי גרסת הנאשם, כעולה מעדותו ומהודעת המעורב שהוגשה לבקשת בא כח הנאשם וסומנה נ/1, הרי שהתאונה לא התרחשה בתחום הצומת, אלא ברחוב דיזינגוף, לאחר שהנאשם השלים פנייתו שמאלה, התיישר בנתיב הנסיעה והתקדם כ- 12-15 מטרים לכיוון דרום.

לגרסת ההגנה, חזית הקטנוע פגעה בחלקו האחורי של רכב הנאשם וזאת בשל נסיעתו המהירה של המעורב.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

במהלך עדותו וחקירתו הנגדית של העד המעורב, התגלו הפרטים הבאים:

1. בניגוד לאמור בהודעתו במשטרה, חזר בו המעורב מהטענה כי נסע במהירות של 25 קמ"ש ומסר כי נסע במהירות גבוהה יותר וכי טעה במועד מסירת העדות.

2. המעורב הנו מושתל כליה בעברו, אך למרות זאת ועל אף טענתו כי נחבל בגופו, ניגש לקבלת טיפול בחדר המיון בשעה 00:26, כ- 11 שעות לאחר התאונה. ב – ת/2 צוין:" ללא כל סימני חבלה".

3. המעורב יצר קשר טלפוני עם הנאשם מספר שעות לאחר התאונה ודרש ממנו תשלום כספי על מנת שיימנע מלדווח על התאונה למשטרה. המעורב שב וניסה ליצור קשר עם הנאשם, עד שהאחרון ניגש לתחנת המשטרה להגיש תלונה וחוקר הורה למעורב לחדול מלהתקשר לנאשם.