מדינת ישראל נ' מרקוביץ - פסקדין

: | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו
5046-12-11
5.4.2012
בפני :
שרית קריספין-אברהם

- נגד -
:
מדינת ישראל
:
שי-אביב מרקוביץ
הכרעת-דין

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 2.6.11, הודעת תשלום קנס בגין אי ציות לתמרור ב- 37 (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנות 22(א) ו- 64(ד) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 6.3.12, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד המתנדב סבזרי בינימין, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העדי הנאשם והוגשו תמונות של הצומת, שסומנו נ/1.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 2.6.11, בסמוך לשעה 20:45, נהג הנאשם ברכב בחולון ברחוב זלמן ארן, מכיוון דרום לכיוון צפון ובהגיעו לצומת עם רחוב הרצפלד, נצפה על ידי עד התביעה כאשר אינו מציית לתמרור ב- 37 המוצב בכיוון נסיעתו, בכך שלא עצר רכבו טרם שפנה ימינה בצומת.

העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" אני דורש שמות של כל הצוות. במקום שעומד השוטר אין שום דרך ששוטר יכול לראות אם אני עצרתי בעצור. אני כן עצרתי וכן הרכב צריך לעצור לפני העצור ".

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג כאמור, אך כיוון שסימון קו העצירה במקום דהוי, עצר את הרכב בקו כלי הרכב החונים, משם יש, לטענתו, שדה ראיה לצומת.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

עד התביעה תיעד באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום.העד ציין מקום עמידתו, כיוון נסיעת רכב הנאשם ואופן כניסתו לצומת, כאשר הוא מציין כי הנאשם לא עצר כלל את הרכב טרם שפנה ימינה.

העד אישר בתמונות שהוצגו לו, כי סימון קו העצירה דהוי, אך הפנה לעבר התמרור עצמו, אשר נראה בבירור. העד עמד גל גרסתו לפיה, הנאשם נכנס לצומת בנסיעה שוטפת.

הנאשם לא ראה את העד לפני שזה הורה לו לעצור את הרכב וטענתו כי היה עסוק עם אדם אחר במקביל, הנה בבחינת השערה בלבד, כפי שהודה בחקירתו הנגדית.

הנאשם מתגורר בסמוך ומודע לכך שבמקום מוצב תמרור עצור ומסומן קו עצירה. בתמונות שהציג הנאשם, אכן קו העצירה דהוי, אך עדיין ניתן להבחין בו. לא ניתן להתייחס לתמונות שצילם הנאשם בשעות הלילה, לאור רמתן הירודה.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ב , 5 אפריל 2012, במעמד ב"כ המאשימה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>