מדינת ישראל נ' מונינה - פסקדין

פסק דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 17.2.10, הודעת תשלום קנס בגין סטיה המפריעה לתנועה (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 40(א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 29.3.12, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העיד רס"מ כרמי עובדיה, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם בלבד.

על פי גרסת המאשימה, ביום 17.2.10, בסמוך לשעה 08:20, נהג הנאשם ברכב בתל אביב, בדרך השלום, מכיוון מזרח לכיוון מערב ובהגיעו כ- 15 מטרים לפני הצומת עם רחוב הורודצקי, נצפה על ידי העד כאשר הוא סוטה שמאלה כיוון נסיעתו, לנתיב המיועד לפניה שמאלה, תוך הפרעה לכלי הרכב שהיו בנתיב השמאלי ופונה שמאלה.

העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" לא היה לי אפשרות אחרת, אני נכנסתי בין שתי מכוניות".

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו נהג במקום האמור, אך לא גרם כל הפרעה לתנועה. לגרסת הנאשם, כיוון שהוא פונה לדרך השלום מרחוב צדדי, הדרך הפתוחה בפניו להשתלב בנתיב לפניה שמאלה, היא לנסוע בנתיב השני משמאל ולהמתין עד שכלי רכב מאפשרים השתלבות, כפי שנהג גם במקרה זה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בתיעוד נסיבות ביצוע העבירה, לא ציין עד התביעה איזו הפרעה גרם הנאשם לכלי הרכב בנתיב השמאלי.

הנאשם עמד על גרסתו, ועדותו בבית המשפט עשתה עלי רושם אמין. בנסיבות אלה, ייתכן ושגה עד התביעה בהתרשמותו מנסיבות המקרה והנאשם השתלב בנתיב לאחר שכלי רכב אפשרו לו לעשות כן.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ניתן היום, ח' אייר תשע"ב, 30 אפריל 2012, במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: