מדינת ישראל נ' יוסופוב ואח'

החלטה

1.לפני בקשה ראשונה להארכת מעצרם של החשודים עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

2.החשודים נעצרו לראשונה ביום 25.07.11 בשעה 20:30.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשודים ובאי-כוחם, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרם של החשודים למשך 6 ימים.

4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשודים חשד בדבר ביצוע עבירות של מתן שוחד, קשר לפשע, חיים על רווחי זונה, קבלת אתנן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית, המיוחס לחשוד 1 ו- 2, בכך שהחשודים קשרו ביחד ולחוד לשחד שוטר במשטרת אילת, זאת למען יפעל למנוע מהם הפרעה בעסקם העיקרי, סרסרות וזנות, קבלת אתנן וניהול משרד ליווי באילת.

לשם הקשר ומטרותיו יצרו החשודים קשר עם השוטר, נפגשו עמו במספר מועדים ביחד ולחוד החל מיום 02.06.11 במהלך הפגישות מסרו לשוטר סך של כ – 14,000 ₪ ושעון יוקרתי ומצית.

עוד עולה כי ביום 25.07.11 הוזמנו בנות למתן שירותי ליווי ממשרדים אשר בניהולם של החשודים והציעו שירותי מין לשוטרים שהזמינו אותם.

הגעת השוטרים לחיפוש בבית החשודים 1 ו – 2 הניבה תפיסתו של סם מסוג קוקאין במשקל 0.5 גרם ברוטו.

החשודים אינם משתפים פעולה בחקירה.

כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות, וחשש לשיבוש מהלכי חקירה.

5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, וכן דו"ח סודי אשר סומן מב/1 - ובהם תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשודים, ובמסגרת מב/1 מפורטות פעולות חקירה אותן מתעתדת המבקשת לבצע במסגרת הימים המבוקשת על ידה.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה ואת הדו"ח הסודי, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשודים עברו את העבירות המיוחסות להם בבקשה.

המדובר בפרשה חמורה במיוחד שעניינה מתן שוחד לשוטרי משטרת ישראל, כאשר הראיות הגולמיות מספקות לבטח לצורך בקשה זו. המדובר בתיעוד ממשי של ביצוע עבירת השוחד. כמו כן קיים חשד סביר באשר לביצוע כל אחת מהעבירות המופיעות בבקשה.

לאור טיב החשוד וראיות שהוצגו בפניי, ועל פי הדו"ח הסודי, מצאתי כי יש להעתר לבקשה במלואה.

7.כמו כן, התרשמתי כי מתקיימת כנגד החשודים עילת מעצר בדמות יסוד סביר לחשש כי שחרורם יכול ויביא לשיבוש הליכי חקירה, וכן נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש כי שחרורם יכול ויביא לסיכון בטחונו של אדם או לסיכון בטחונו של הציבור.

8.נוכח המסוכנות הנחזית, אינני מעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

9.באשר להיקף החקירה המתבקש אל מול ימי המעצר המתבקשים, אני סבור כי הדברים מצויים ביחס מידתי לשלילת חירותם של החשודים, כך שאני מקבל את הבקשה במלואה.

כמו כן, אני סמוך ובטוח כי הקצין הממונה על החקירה יפעיל את שיקול דעתו בהתאם להוראות סעיף 20 לחוק, על מנת להביא לשחרורם של החשודים בערובה, היה ותסתיים החקירה טרם מועד זה .

11.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרם של החשודים עד ליום 31.07.11 עד השעה 12:00.

12.תיק החקירה מושב לחוקר.