אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' יגן ואח'

מדינת ישראל נ' יגן ואח'

תאריך פרסום : 30/07/2012 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום נתניה
43472-10-10
19/04/2012
בפני השופט:
שירה בן שלמה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. דניאל יגן
2. דניאל חכמון

גזר-דין,החלטה

גזר דין

הנאשמים הורשעו, עפ"י הודאתם, בתקיפה לשם גניבה בצוותא, בגניבה בצוותא ובשינוי זהות רכב בצוותא, אליבא לעובדות כתב האישום המתוקן לקולא.

עובר ליום 14.9.10 הרכיבו לוחית רישוי של קטנוע מסוג טייפון על קטנוע מסוג ג'ילרה. ביום 14.9.10, בשעות אחה"צ, נסעו על קטנוע הג'ילרה, עלו על המדרכה, נצמדו אל המתלוננת, תפסו את התיק שאחזה בידה ונמלטו. באופן זה גנבו טלפונים ניידים, מצלמה, פספורט, רכוש נוסף של המתלוננת וכסף זר. כעבור פחות משבוע, ביום 19.9.10, בשעות הערב, נסעו שוב על האופנוע, עלו על המדרכה ונצמדו למתלוננת מבוגרת, ילידת 1946. גם הפעם תפסו את התיק שאחזה בידה, המשיכו בנסיעה מהירה תוך שגוררים אותה בעקבותיהם עד אשר נטלו את התיק ונמלטו. הפעם גנבו 2 ארנקים, כסף ישראלי, כסף זר וטלפון נייד. למתלוננת נגרמו חבלות של ממש אשר הצריכו טיפול רפואי.

ב"כ המאשימה עמדה על התכנון המקדים בעצם הצמדת לוחית הרישוי השונה לאופנוע והתכנון לנסוע באמצעותו לאתר קורבנות ולחטוף מהן תיקים. ציינה לחומרה את הארוע האחרון מהבחינה הכרונולוגית בעטיו נחבלה המתלוננת, פרקה את הכתף ונפצעה בחלקי הגוף השונים, לרבות חתך עמוק בברך. הבהירה שחפשו דווקא נשים, כטרף קל לביצוע זממם.

התייחסה לתסקירים בעניינם, להעדר לקיחת אחריות מלאה, להעדר אמפטיה כלפי הקורבנות, לאי עמידה בקריטריונים לגישור פוגע נפגע ולסיכון להישנות העבירות. באשר לנאשם 1 הביעה ספק בשינוי המדווח בעמדותיו וביקשה לקבוע כי נובע מהחשש ממאסר בפועל. בהתייחס לנאשם 2 עמדה על הקושי לשתף פעולה ועל דפוסי התוקפנות שגילה, לרבות כלפי שרות המבחן.

הדגישה, ובצדק, את הפגיעה הקשה בבטחון הציבור וביכולתו לילך בבטחה ברחובות העיר מבלי לחשוש שמא יותקף ורכושו יגנב. משכך עתרה למאסר בפועל ועל תנאי, לקנס ולפיצוי, תוך הפניה לפסיקה.

ב"כ הנאשמים עמדו על גילם הצעיר בזמן ביצוע העבירות ובכלל. על המעצר ועל התנאים המגבילים לאחריו.

ב"כ נאשם 1 הלין על כי לא שולב בהליך טיפולי במסגרת תנאי השחרור, למרות שהאפשרות נבחנה. ציין שהינו חייל שהמשך שרותו הצבאי תלוי בתוצאות ההליך. עמד על נסיבות חיים קשות בעטיין הינו נעדר גורמי תמיכה ממשית. ציין קושי להפתח ולהביע רגשות אשר עמד בעוכריו בתסקיר הראשון והשתנה בשני. לדבריו, בניגוד לאמור בתסקיר נוטל הוא אחריות כנה ואמיתית וכפי המתואר בתסקיר הראשון, בוש במעשיו. ביקש לאפשר הליך טיפולי נוכח הנזקקות והצורך ביד מכוונת ומציבת גבולות. הפנה אף הוא לפסיקה ועתר להסתפק במאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות, שיאפשר מפגש עם אוכלוסיה מבוגרת בה פגע. כן הביע נכונות לפיצוי המתלוננת.

הנאשם אמר כי מתבייש ב"מקרה" ובנזק הנפשי והפיזי שנגרם למתלוננת.

ב"כ נאשם 2 ביקש להעדיף את הפן השיקומי בנתוניו, ומשביצע את העבירות בהיותו על גבול הקטינות. הבהיר שהודה עוד במשטרה, תוך הבעת צער וחרטה. שמקפיד למלא אחר התנאים המגבילים. השתתף בקבוצה בפיקוח שרות המבחן והתקבל תסקיר חיובי בעניינו עד לתפנית בעקבות רצונו לפגוש בקורבנות במסגרת הליך של "צדק מאחה". הפנה לנסיבות אישיות מורכבות ולפטירת הסב זמן קצר לאחר גילוי מחלת הסרטן. סב אשר שימש לו כאב ואם. ביקש לראות במחלה הפתאומית את הסיבה לנסיגה במצבו.

הפנה לחוו"ד פרטית בעניינו המציעה אפשרות טיפולית. הפנה לעונשו של אחר בפרשיה אשר נדון, במסגרת הסדר, ל - 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות ולפסיקה נוספת ועתר לענישה דומה.

הנאשם הביע צער על מעשיו ועל אופן התנהגותו בשרות המבחן וביקש לפצות את המתלוננות.

נאשם 1 יליד 1990, רווק המתגורר עם סבו וסבתו. הוריו התגרשו בהיותו פעוט. כל אחד נישא בשנית והקים משפחה חדשה. בניגוד לדברי בא כוחו צויין כי ביצע שרות צבאי חלקי והוצגה תעודת שחרור עקב מעורבותו בעבירות. התקשה לגלות אמפטיה ונראה כי אינו מבין את חומרת העבירות ומידת הפגיעה בקורבנות. הוערך כי קיים סיכון בינוני להישנות העבירות. בתסקיר המשלים, שניתן כעבור פחות מחודש, דווח על שינוי בעמדותיו וביכולת לשתף. באותה הזדמנות ביטא יותר אמפטיה והבנה לנזק שגרם. משהביע נכונות ליטול חלק בהליך טיפולי, אף כי יכול ומונע מתוך חשש ממאסר בפועל, הומלץ על דחיית הדיון כדי לנסות אפשרות זו.

בעברו הרשעה שאינה ממן העניין בגין העדר מן השרות.

נאשם 2 יליד 1992. במסגרת פיקוח מעצר שולב בקבוצה לעצורי בית ובקבוצה טיפולית לצעירים עוברי חוק. גם הוריו התגרשו בילדותו אך ממשיכים להיות בקשר קרוב. לצבא לא גוייס. בהליך הטיפולי התקשה לשתף באופן משמעותי. שרות המבחן התרשם, בין היתר, מחוסר בגרות התואמת את גילו. בניגוד לתסקיר הראשון שהמליץ על המשך קשר טיפולי לצד מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות, בתסקירים המשלימים, משהגעתו אופיינה בחוסר יציבות וחוסר רצינות לצד תגובות תוקפניות, חזר בו שרות המבחן מההמלצה. צויין כי בהעדר טיפול קיים סיכון להישנות העבירות.

בחווה"ד הפרטית נמסר כי הוריו התגרשו בהיותו כבן שנה, אך מקיימים יחסים טובים עד היום. לראשונה התייחס לסב שנפטר, דווח על קשר הדוק עמו ועל קשיי התמודדות. בפני שרות המבחן לא תאר את הקשר המשמעותי עם הסב. הובהר כי מתקשה להסביר את תהליך העבירה ואת הדינמיקה שקדמה לה והדבר אופייני לשלב שטרם הליך טיפולי משמעותי. ברם, אין לשכוח שעבר הליך טיפולי, למשך 9 חודשים, במסגרת פיקוח מעצר. הליך אשר, למרבה הצער, לא הניב תוצאות. הפעם דווח על צער, חרטה וסימפטיה לקורבן. "היא עברה סבל, חוסר בטחון. לא יודע אם פגיעה פיזית, אבל פגיעה נפשית בטוח...". לא ברור על שום מה מצטמצם לאשה אחת וכיצד לא יודע על פגיעה פיזית אשר ברור שהיתה כזו לאשה מבוגרת שנגררה אחר האופנוע?!! במסקנות פורט כי מגלה הבנה ראשונית בדבר הצורך בטיפול והאפשרות להשתלב בו במסגרת המרכז.

בעברו הרשעה מאוחרת בגין עבירות מוקדמות של החזקת כלי פריצה לרכב, פרוק חלקים מרכב והחזקת רכוש חשוד כגנוב. לדברי בא כוחו מדובר בהחזקת מברג ומנוע של אופנוע.

עניינם של הנאשמים אכן דומה לעניינו של אחר אשר ביצע את אותן עבירות, יחד עם קטין, באותה תקופה (ת"פ 43206-10-10 מ"י נ דוד לוי). ואולם, בניגוד אליהם, התסקיר בעניינו היה חיובי. לימד על לקיחת אחריות מלאה, על הפנמת הפסול ועל הבנת הבהלה שיצר אצל קורבנותיו. בסופו של יום כובד הסדר, על הרף העליון שבו, בעיקר על שום גילו הצעיר ועל מנת שניתן יהיה לשלבו בהליך טיפולי שיקומי. הושתו 6 חודשי מאסר, מאסר מותנה ופיצוי. כן הועמד בפיקוח שרות המבחן. נמסר כי יעשה נסיון לקדם הליך של "צדק מאחה" וכך הומלץ, על מנת שיחשף, ולו במעט, לתחושות הקשות של הקורבנות ולפגיעה שגרם.

באותו גז"ד נאמר:

"מי אשר לא חס על קורבנותיו, אותן בחר מלכתחילה בקפידה רבה, בהעדיפו נשים, כשאחת בת 60 בקירוב, בהטילו עליהן מורא אימה ופחד, תוך השלכתן לרצפה, בל יצפה לרחמי ביהמ"ש. בעבירות אלו יש להעדיף באופן מובהק את האינטרס הציבורי, מטעמי גמול והרתעה כאחד, במאמץ לתרום למיגור התופעה הבזויה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ