מדינת ישראל נ' זערור

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירה של נהיגה בלא רישיון נהיגה.

ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשמת עונש של מאסר בפועל, פסילת רישיון נהיגה, קנס ועונשים נלווים.

הסנגורית ביקשה להקל עם הנאשמת, ציינה כי מדובר בעבירה ראשונה בחייה אשר השפיעה עליה עמוקות, ביקשה שלא להטיל עליה עונש של מאסר בפועל, ולהסתפק בפסילה לא ארוכה, ללא קנס.

אינני יכול לקבל כי מי שאינו מורשה בנהיגה ולא הוכשר לכך נוטל לעצמו את החירות לנהוג ברכב, פעולה שכרוכה בסיכון ומצריכה מיומנות.

התנהגות מעין זו הפכה לצערי לנפוצה מאוד, בעיקר במיוחד צעירים אשר החלו בשיעורי נהיגה סבורים כי הם כשירים לנהוג ברכב. במקרה דנן הגדילה הנאשמת לעשות, נהגה בכביש הראשי לשם הסעת חברה, פעולה אשר סיכנה אותה, את נוסעת הרכב ואת המשתמשים בכביש הציבורי.

חומרת העבירה, הסכנה הרבה הטמונה בה והיות עבירה זו נפוצה מאוד לצערי, מחייבים לדעתי להעדיף את האינטרס הציבורי על פני האינטרס האישי של הנאשמת.

אשר על כן אני דן את הנאשמת לעונשים הבאים:

*40 ימי מאסר בפועל.

עונש מאסר זה ירוצה בעבודות שירות, בעיריית כרמיאל, כמפורט בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 16.8.10.

הנאשמת תתייצב לתחילת ריצוי עונשה ביום 7.10.10 בשעה 8:00 ביחידת עבודות השירות במתחם כלא חרמון.

הנאשמת מוזהרת כי הפרת תנאי עבודות השירות תביא להפסקתן באופן מנהלי וריצוי העונש במאסר של ממש.

*אני דן את הנאשמת ל - 4 חודשים מאסר על תנאי למשך שנתיים, והתנאי הוא שהנאשמת לא תעבור בתקופה הנ"ל על עבירה לפי סעיף 10(א), לפקודת התעבורה, או סעיף 67 לפקודת התעבורה.

*הנני פוסל את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים.

הפסילה תחושב מיום הפסילה עד תום ההליכים 20.5.10.

*הנני פוסל את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים והתנאי הוא שהנאשמת לא תעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה ותורשע בה.

*אני מורה לנאשמת לחתום על התחייבות כספית על סך 4,000 ₪ להימנע מלבצע עבירות בהן הורשעה בתיק זה שנתיים מהיום.

המזכירות תמציא את ההחלטה לממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, י"ג תשרי תשע"א, 21 ספטמבר 2010, במעמד הנאשמת, ב"כ עוה"ד חשפר וב"כ המאשימה עו"ד שונה מלס.