אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' דמתי

מדינת ישראל נ' דמתי

תאריך פרסום : 07/09/2011 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
6942-03-11
07/09/2011
בפני השופט:
יוסף ריבלין

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
רן דמתי
הכרעת-דין,גזר-דין

הכרעת דין

1.מדובר בעבירה של אי ציות לתמרור ב-36.

2.על פי העובדות שאינן שנויות במחלוקת הנאשם נהג רכב פרטי ברח' חיים הזז ופנה ימינה לרח' הרצוג. במהלך כניסתו לרח' הרצוג הגיע מאחוריו, היינו מכיוון רח' עזה קטנוע משטרתי בו נהג השוטר רושם הדו"ח.

3.השאלה שבמחלוקת האם הנאשם אשר בכיוון נסיעתו, כאמור, תמרור ב-36 נתן זכות קדימה לרוכב הקטנוע המשטרתי.

4.מדובר בעדות מול עדות ובמקרה דנן השוטר גם מעורב אישית באירוע.

לאחר שהזהרתי עצמי כי מדובר בעדות יחידה של מעורב בדבר, אני קובע כי עדות השוטר עדיפה עלי וזאת מטעמים אלה:

א.מדובר בשוטר תנועה מקצועי ובלתי סביר בעיני כי יטפול בנאשם אשמת שווא. אציין בהקשר כי אין מחלוקת גם על הנאשם כי השוטר היה מבוהל, עובדה המחזקת גירסת השוטר על כך שלא קיבל את זכות הקדימה שאין ספק שהיתה "שייכת" לשוטר.

ב.מבחינת מבנה הצומת המצב הוא כדלקמן:

בכיוון נסיעת השוטר ישנו רמזור. בכיוון נסיעת הנאשם הפניה ימינה חופשית. מניתוח הגיוני של האירוע עולה כי הנאשם טרם שפנה ימינה נתן מבטו לכלי הרכב משמאלו, ביניהם היה השוטר. כיוון שלשוטר היה, בשלב זה, אור אדום החל הנאשם להיכנס לצומת כשהוא מאמין שהצומת נקי וסטרילי וזאת מבלי שנתן דעתו כי בשלב מוקדם יותר התחלף כבר האור ברמזור "של השוטר" לירוק. בנסיבות אלה כאשר הנאשם מאמין שהצומת סטרילית הרשה לעצמו לפנות שמאלה שניים או שלושה נתיבים כאשר השוטר היה כבר בתחום הצומת וכתוצאה אילץ את השוטר לבלום.

לאור כל האמור מרשיע הנאשם בעבירה שיוחסה לו.

ניתנה והודעה היום ח' אלול תשע"א, 07/09/2011 במעמד הנוכחים.

יוסף ריבלין, סגן נשיא

גזר דין

הנאשם בחר לנהל הוכחות, משמע לא הכיר ולא הפנים בטעות.

אין מקום להחמיר עם נאשמים הבוחרים לנהל הוכחות. מאידך, כאשר נשמעות ההוכחות ומוגשות הרשעות בית משפט לא יכול להתעלם ממה ששמעו אוזניו וממה שראו עיניו.

לנאשם רשיון נהיגה מ- 1982. ב- 2007 הורשע בגין תאונת דרכים ולחובתו שני דוחות קנס של אי ציות לתמרור עצור מ- 2010.

בנסיבות אלה ולאחר ששקלתי טעוני הצדדים מצאתי שיש מקום לפסול הנאשם, אם כי לא לתקופה כה ממושכת כפי שביקשה המאשימה.

דן הנאשם לעונשים הבאים:

א.פסילה למשך 45 יום. דוחה את מועד ריצוי הפסילה עד 20.10.11.

הוסבר לנאשם כי חובה עליו להפקיד רשיונו במזכירות בית משפט ומשמעות עבירה של נהיגה בזמן פסילה – מאסר. אין מקום לסיווג הפסילה לאור טיב העבירה.

ב.חודשיים פסילה על תנאי לשנתיים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ