מדינת ישראל נ' דמלאו(עציר)

נוכחים:

ב"כ המאשימה עוה"ד ליאת שפיר

הנאשם הובא ע"י שב"ס וב"כ ליאור פיטוסי יחן

גזר דין

הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו, לאחר שחזר בו מהכפירה בפתח פרשת התביעה, בעבירה של איומים, אליבא לעובדות כתב האישום המתוקן, המרוכך לקולא.

בנובמבר 2010, סמוך לשעה 23:50, בהיותו מלווה בשניים נוספים, אמרו למתלונן, אשר ביקש לצאת לרכב אחיו שהוצת, לא לצאת ולא ידקר. כשיצא בכל זאת, אמר לו הנאשם שיש לו פה כלי וירה בו במוח, תוך שמעביר את ידו לכיוון מותניו. מדובר באיום בוטה ומפחיד, במלל ובהתנהגות, בפרט על רקע הנסיבות.

הנאשם יליד 1991. נסיבותיו האישיות ודרכי הטיפול שננקטו לגביו תוארו ע"י שרות המבחן. במפגש הנוכחי הבהיר את הרקע ואת חלקו של המתלונן אך ידע לומר כי הגיב בדפוסים אלימים אשר הסלימו את המצב ואשר מאפיינים לעיתים את התנהגותו, בפרט כשבאותו ערב שתה מעט אלכוהול. שרות המבחן התרשם כי תקופת שהותו ב"מלכישוע" הותירה בו את רישומה ויצרה מוטיבציה להתארגן ולהתמתן. מכאן ההמלצה למבחן בתנאי של טיפול ב"בית חוסן" ובסדנא בנושא אלימות.

הנאשם החל את מעורבותו בפלילים עוד בהיות נער כבן 14,13, בשנים 2004 ו – 2005, בעבירות אלימות ורכוש. בתחילה נמנע בימ"ש לנוער מלהרשיעו בדין והוא נשלח למעון פתוח למשך 18 חודשים. בהמשך, בשנת 2008, נידון ל - 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות לצד מאסרים מותנים. בשנת 2009, בגין עבירות רכוש, נשלח למלכישוע תוך הארכת מאסר מותנה. עם זאת, במאסר המותנה, צויין, בשוגג, מספרו של התיק שהסתיים ללא הרשעה.

משכך, כאשר גם לגוף העניין נראה כי הכוונה מלכתחילה היתה להאריך מאסר מותנה בגין עבירות רכוש מסוג פשע, המאסר הרלוונטי לענייננו, בגין עבירות אלימות מסוג עוון, לא הוארך ועל כן אינו חל, בפרט כשלא ידוע מתי סיים לבצע את עבודות השרות.

על הרקע הזה ולאור גילו הצעיר עתרה באת כוחו להעדיף את הפן הטיפולי שיקומי וקראה לאמץ את המלצות שרות המבחן, בהדגישה את נסיבותיו האישיות המורכבות, בהעדר גורמי תמיכה.

מנגד עתרה ב"כ המאשימה, נוכח החומרה, לצד העבר, שככל שיוחלט כי התנאי חל להפעילו בצרוף מאסר ומאסר מותנה.

להשלמת התמונה יאמר כי עצור מיום 10.11.10.

הנאשם הביע את צערו וביקש התחשבות. הבהיר כי אחרי 8 חודשים במלכישוע החל לעבוד וגם באותו לילה עזב את מסיבת הגיוס של חברו כדי שיוכל לקום למחרת לעבודתו. הבין שיכול וצריך היה להגיב אחרת, בפרט עקב כעסו של המתלונן על הרכב שהוצת.

אין בהסברים שנתן לרקע לארוע כדי להצדיק את האיומים. עם זאת, בהתחשב בתקופה בה עצור, בגילו הצעיר, בהתרשמות שרות המבחן כי אכן מעוניין לשנות את דרכיו ומאחר והמאסר המותנה אינו חל רואה, לא בלי לבטים, לאפשר הזדמנות טיפולית נוספת, בפיקוח שרות המבחן.

אשר על כן, הנני דנה הנאשם לעונשים הבאים:

הנני דנה הנאשם ל - 4 חודשי מאסר אותם ירצה באם תוך 3 שנים מהיום יעבור עבירה של איומים.

הנאשם יעמוד בפיקוח שרות המבחן למשך שנה בתנאי של טיפול ב"בית חוסן", השתתפות בסדנא בנושא האלימות ובכל שידרש.

הובהר לנאשם כי במידה ולא ימלא אחר הוראה מהוראות צו המבחן ביהמ"ש רשאי להפקיעו ולהשית ענישה נוספת בהתחשב בעונש שהוטל.

הנאשם ישוחרר לאלתר.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.