מדינת ישראל נ' דיס מס' אסיר 1428823(עציר)

בפני

כב' השופט צבי גורפינקל

הכרעת דין

ביום 20.2.2012 הוגש לבית המשפט כתב אישום נגד הנאשם, המייחס לו ביצוע עבירה של שוד בנסיבות מחמירות (בחבורה), על פי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

כתב האישום מייחס לנאשם את העובדות הבאות: ביום 10.2.2012, בשעה 2:45 הלך המתלונן ברחוב מנחם בגין 48 בתל אביב או בסמוך לו, בעודו אוחז בידו אייפון 4 (להלן: "האייפון"). הנאשם שהה במקום יחד עם שני אחרים שזהותם אינה ידועה. כשהבחינו במתלונן, פנו אליו בשאלות ולאחר דין ודברים פנה המתלונן לדרכו.

המתלונן התרחק מהם מעט כשגבו מופנה לנאשם והאחרים, בעוד הם התקרבו אליו מאחור ותקפו אותו בצוותא במטרה לגנוב ממנו את האייפון. הם הפילו אותו, בעטו בגופו, הכו את פניו ודרכו על ידו שאחזה באייפון עד שהצליחו להתגבר על התנגדותו. הנאשם גנב מהמתלונן את האייפון ונמלט יחד עם האחרים מהמקום.

סקירת העדויות

פרשת התביעה

להלן אסקור את עדויות התביעה והמוצגים שהוגשו לבית המשפט במסגרת פרשת התביעה.

עד תביעה מס' 1, משיח דב

חוקר במרחב יפתח. העיד כי התקשר למתלונן שאמר שיגיע בבוקר למסדר זיהוי תמונות. המשפט שכתב בדו"ח נ/1: "הנ"ל מסר שלא יוכל לזהות את החשוד שגנב ממנו את האייפון"- נמסר על ידי מתלונן בתיק אחר, שפרטיו האישיים שונים מהמתלונן בתיק שלפנינו (שמו, מספר הטלפון, עובדת היותו חייל).

עד תביעה מס' 2, ירון עזאני

לוחם יס"מ במרחב יפתח. העיד כי קיבל הודעה במכשיר הקשר והגיע לאזור השוד. בדו"ח כתב כי ראה את הנאשם טומן משהו באדמה, בבית המשפט אמר כי ראה את הנאשם מתכופף ומרים דבר מה. לשאלת בית המשפט השיב: "התכוונתי שהוא התכופף בגינה, ראיתיו שם משהו באדמה, איני יודע אם הוא טמן והרים או טמן, הוא התעסק באדמה".

עד תביעה מס' 3, שלום ימהרן (המתלונן)

המתלונן העיד כי ביום 10.2.2012 בשעה 2:10, הגיע לרחוב המסגר, בסמוך למועדון כדי לתפוס מונית. שלושה אנשים הגיעו לעברו ושאלו היכן יש מועדון עם מוזיקה אמהרית, ולאחר שהשיב להם התקדם הלאה: "בזמן שהתקדמתי, היה לי חשד, הסתובבתי אחורה וראיתי אותם מסתכלים, התקדמתי עוד קצת, פתאום אחד משלושתם בא אלי מאחור ותקף אותי- קפץ עלי ונתן לי בעיטה, ניסה לדחוף אותי הצידה, התנגדתי הטלפון שלי היה בידי, הסתובבתי ונאבקתי עם האחד, הייתי רכון על השיחים ועוד אחד הגיע כדי לעזור לחברו שתקף אותי, והוא בעט בי בחזה, ואני נפלתי לכיוון השיחים, החזקתי את הטל' ביד, ידעתי שזו מטרתם, צעקתי שיעזבו אותי, ובאיזור לא היה אף אחד היה חשוך, הבחור השלישי עזר להם אך אותו אני לא כל כך זוכר". המתלונן הוסיף כי לאחר מכן, אחד מהשלושה משך את הטלפון מידו. בזמן העדות המתלונן לא ידע לומר מה אותו אחד לבש אך מאשר שבמשטרה תיאר שהוא לבש חולצה ירוקה בפנים וקפוצ'ון שחור בחוץ, שיער מתולתל חצי עורף.

המתלונן העיד כי לאחר שהשלושה ברחו, ביקש מרכב אבטחה שהיה באיזור שיתקשר למשטרה. כשהגיעה ניידת השוטרים ביקשו תיאור של השלושה ששדדו אותו. המתלונן ידע לתאר שניים מתוך השלושה בוודאות. לאחר זמן מה הודיעו בקשר שתפסו את אחד החשודים שתיאר בצורה מלאה, עם האייפון ביד. המתלונן ציין כי ראה את החשוד מרחוק והחוקר לא נתן לו לראות אותו ברחוב.

המתלונן זיהה את הנאשם כשהפגישו ביניהם בתחנת המשטרה, בתור אחד מהשניים שחטף את הטלפון, ובבית המשפט הסביר: "האירוע של המכות היה די מהיר, למרות זאת זיהיתי את פרצופם כי דקה שניים לפני כן הם דיברו איתי ושאלו אותי לגבי המועדון".

בחקירה הנגדית המתלונן אמר כי ההודעה הראשונה במשטרה הייתה פחות מפורטת כיוון שאמרו לו לספר רק באופן כללי. המתלונן טען שראה שהנאשם לבש חולצה ירוקה כבר כשדיברו ליד המועדון ובהודעה הראשונה במשטרה סיפר על החולצה הירוקה אך הדבר לא נכתב.

לגבי מוצאם של השלושה- המתלונן ידע לומר שהנאשם הוא אריתראי, והבחור הנוסף שהיה מולו הוא סודני. לגבי השלישי שהיה מאחור לא יכול לומר בוודאות. לשאלה מדוע באחת ההודעות שלו כתוב שאמר ששלושתם סודנים השיב כי אמר שהיו אריתראים אך לא כתבו זאת. לשאלה מדוע כתוב שאמר במשטרה "אין מצב שמדובר בסודנים" המתלונן השיב כי מכיר את השפה הטיגרית בה דיברו ולכן יודע שלא מדובר רק בסודנים.

כשנשאל בבית משפט מדוע לא ציין במשטרה כי זיהה אחד מהם בזמן המעצר השיב כי לא יכול לומר במאה אחוז שזה הוא. לשאלת בית משפט השיב המתלונן שחלפו כ-20 דקות בין השוד ועד שראה את הנאשם מרחוק. לאחר מכן אמר: "בשטח לא רצו שאראה את החשודים, אלא רק במשטרה. ראיתי את החשוד מרחוק, זה שדיבר איתי לפני התקיפה, זיהיתיו כי הוא דיבר איתי לפני כן, ובתקיפה ראיתיו כתוקף".