מדינת ישראל נ' דולינסקי

החלטה

ערר וערר שכנגד.

נגד המשיב - אשר הינו גם העורר בערר שכנגד – הוגש כתב אישום המייחס לו גרם תאונת דרכים אגב נהיגה בשכרות שתוצאתה חבלה של ממש ואי מסירת פרטים.

בד בבד, הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים.

בית משפט קמא דחה את הבקשה למעצר עד תום ההליכים אך קבע כי על המשיב להיוותר במעצר בית מלא ומוחלט.

על החלטה זו עוררים שני הצדדים. התביעה סבורה כי אין די במעצר בית ואילו ב"כ המשיב גורס כי בנסיבות העניין לא קמה עילת מעצר ומשכך אין מקום למעצר בית.

לנסיבות נדרשתי בהחלטה במסגרת מעצר ימים במסגרת עמ"י 8260-11-11, שם נדרשתי למסוכנות המשיב והוריתי על שחרורו בתנאים מגבילים ובהם מעצר בית.

בינתיים, התמונה העובדתית הובהרה. היא אינה שונה בהרבה מזו שהוצגה בפניי, למעט העובדה כי טענת השכרות מבוססת ככל הנראה על עדות שמיעה. קרי, אין חולק כי בבדיקה נמצא מה שנמצא בדמו של המשיב, אולם לטענתו הוא שתה לאחר התאונה.

אולם, גם אם אצא מתוך הנחה כי עבירת השכרות בדין יסודה, עדיין על התביעה לדלג על משוכה נוספת והיא להוכיח כי למשיב נטייה וחיבה לטיפה המרה.

בנקודה זו אני למד כי ההרשעה האחרונה של המשיב בעבירת שכרות היא מלפני עשר שנים.

הנה כי כן, אין כל אינדיקציה שפסילת רישיון נהיגה לא תפיג את מסוכנות המשיב.

לצעדים מגבילים ובהם מעצר בית אשר אינו קל כלל ועיקר, נדרשים כאשר כלו כל הקיצין ויש חשש של ממש כי המשיב בהתנהלותו מסכן את שלום הציבור.

בנסיבות הללו, אין מקום להותיר את התנאים המגבילים כפי שהם. די בפסילת רישיון נהיגה עד תום ההליכים כדי להפיג את מסוכנות המשיב.

התוצאה היא שערר המדינה נדחה, ערר המשיב מתקבל. מעצר הבית מבוטל בזה. תנאי השחרור כפי שקבעתי ביום 06.11.11 בתיק מעצר הימים, יעמדו על כנם למעט ההוראה בדבר מעצר בית.

בהסכמת הצדדים, אני פוסל את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו לתקופה שלא תפחת משישה חודשים מיום שנפסל מנהלית.

ניתנה והודעה היום י"ז חשון תשע"ב, 14/11/2011 במעמד הנוכחים.

ציון קאפח, שופט

קרן/קלדנית