מדינת ישראל נ' דוידוב(עציר) - פסקדין

החלטה

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב בהתאם לפי סעיף 17 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו -1996.

המשיב חשוד בתקיפת שוטרים ובאיומים.

קיימת הצהרת תובע לפיה עומדים להגיש כתב אישום נגד המשיב.

יוער כי הצעת התובע, אינה סרוקה לתיק בית המשפט וב"כ המבקשת ידאג מייד עם תום הדיון להגישה למזכירות לצורך סריקתה.

בבקשה מתבקש בית המשפט להורות על הארכת מעצר למשך שלושה ימים נוספים, לשם הגשת כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.

עילת המעצר כפי שנטען בדיון היא מסוכנות.

ב"כ המשיב פירט את הרקע לאירוע וביקש להסתפק בחלופת מעצר, במקרה זה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר החקירה, שוכנעתי כי מתקיימים התנאים שבסעיף 17 (ד) הנ"ל וכי מתקיימת עילת מעצר של מסוכנות.

בנסיבות אלה, אינני סבורה כי יש להעדיף את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר על פני מעצרו ושוכנעתי כי ראוי להגיש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום הליכים כאשר המשיב נתון במעצר.

יחד עם זאת, אינני נעתר לבקשה במלואה ואני קובעת כי המשיב ייעצר עד מחר, 20.12.10 בשעה 14:00.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום י"ב טבת תשע"א, 19/12/2010 במעמד הנוכחים.

עירית קויפמן, שופטת

שירה א. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: