מדינת ישראל נ' דבח

החלטה

מורה על מינוי הסנגוריה הציבורית לייצג את החשוד בתיק.

ניתנה והודעה היום ז' תשרי תשע"א, 15/09/2010 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

החלטה

1.לפני בקשה ראשונה להארכת מעצרו של החשוד עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

2.החשוד נעצר לראשונה ביום 14.09.2010 בשעה 13:45.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשוד ובא-כוחו, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרו של החשוד למשך 5 ימים.

4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשוד חשד בדבר ביצוע עבירות של גניבה, החזקת רכוש גנוב והתפרצות למגורים, בכך שביום 12.09.2010 פרץ החשוד לדירה באילת וגנב מחשב נייד עם חלקים נוספים, ובחיפוש בביתו ביום 14.09.2010 נתפס המחשב בגינת הבית מתחת לשלד הבניין, וכן נתפס פלאפון חשוד כגנוב. המחשב זוהה על ידי המתלונן.

כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות וחשש לשיבוש הליכי חקירה.

5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, וכן דו"חות סודיים אשר סומנו מב/1 ו – מב/2- ובהם תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשוד.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה ואת הדו"חות הסודיים, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשוד עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה.

נוכח העבר הפלילי כאשר מדובר באדם שהשתחרר רק לפני מספר שבועות ממאסר ועומד נגדו מאסר מותנה בגין עבירות רכוש, על רקע הנתונים שבפניי בדוחות הסודיים ובחומר הראיות, הרי שהחשד נראה מוצק.

כמו כן קיים תימוכין נוסף לחיזוק החשד בתיק החקירה.

7.כמו כן, התרשמתי כי מתקיימת כנגד החשוד עילת מעצר בדמות יסוד סביר לחשש כי שחרורו יכול ויביא לשיבוש הליכי חקירה, וכן נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש כי שחרורו יכול ויביא לסיכון בטחונו של הציבור.

8.נוכח המסוכנות הנחזית, אינני מעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

9.באשר להיקף החקירה אני סבור כי הדברים מצויים ביחס מידתי לשלילת חירותו של החשוד, כך שאני מקבל את הבקשה במלואה.

10.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרו של החשוד עד ליום 19.09.2010 עד השעה 12:00.

11.תיק החקירה והדו"חות הסודיים מושב לחוקר.

12.צו מעצר נחתם בד בבד.

זכות ערר כחוק.