אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' דאמוני

מדינת ישראל נ' דאמוני

תאריך פרסום : 22/04/2014 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום חיפה
51859-12-13
10/04/2014
בפני השופט:
אינאס סלאמה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
שאדי דאמוני

החלטה

כנגד הנאשם הוגש ביום 26.12.13 כתב אישום המייחס לו עבירה של מעשה פזיזות ורשלנות ועבירה של איומים.

הנאשם הגיש בקשה לביטול כתב האישום הואיל ולטענתו לא קוים בעניינו שימוע כאמור בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב),תשמ"ב 1982 (להלן: החוק). בנוסף טוען הנאשם לקיומה של טענת הגנה מן הצדק כאמור בסעיף 149(10) לחוק, שכן, לדידו, המאשימה ורשויות החוק הפעילו בעניינו אכיפה בררנית בכך שהגישו רק נגדו כתב אישום ואילו לגבי יתר המעורבים באירוע לא הוגשו כתבי אישום וזאת על אף שנחקרו תחת אזהרה בחשד לעבירות חמורות.

המאשימה עתרה בתשובתה לדחות את הבקשה. לדידה, זכות השימוע הקיימת בחוק הינה לחשוד בעבירות מסוג פשע והעבירות בהן מואשם ההנאשם אינן עבירות מהסוג הזה. בנוסף טענה כי על אף העדר הזכות פנתה לנאשם טלפונית והוא אף הגיע בעצמו למשרדיה וצילם את חומר הראיות בתיק ולאחר מכן תואם מועד לשימוע עם בא כוחו עו"ד גיל בנדל, אולם במועד זה איש מהם לא התייצב.

בנוסף טענה המאשימה כי לא התקיימה כל אכיפה בררנית ביחס לנאשם וההחלטה שלא להגיש כתבי אישום נגד יתר המעורבים האחרים באירוע נעשתה לאחר חקירה ובירור ומשמצאה כי לא קיימת תשתית ראיתית המקימה סיכוי סביר להעמדתם לדין ואף לא קיים אינטרס ציבורי בכך.

דיון והכרעה

לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה.

סעיף 60 א (א) לחוק קובע כדלקמן:

" רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה , אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות לפי העניין כי קיימת מניעה לכך".

כאמור הנאשם הואשם בעבירות של איומים בהתאם לסעיף 192 לחוק העונשין ושל רשלנות ופזיזות לפי סעיף 338(א)(5) לחוק העונשין, עבירות שהעונש הקבוע בצידן הינו שלוש שנות מאסר. בכגון דא, עסקינן בעבירות מסוג עוון כאמור בסעיף 24 לחוק העונשין, לגביהן לא קיימת לנאשם זכות שימוע בדין .

אף אם נלך לשיטת ב"כ הנאשם לפיה חומר החקירה ייחס למרשו עבירת פשע, הרי שנוכח השתלשלות העניינים כמפורט בתגובת המאשימה הנאשם זומן לשימוע וניתנה לו אפשרות לעיין ולהעתיק את חומר החקירה (והוא אף עשה זאת) ביום 25.11.13 כחודש ושלושה ימים לפני הגשת כתב האישום (ולא שלושה ימים בלבד לאחר הגשת כתב האישום כפי שטען).

זאת ועוד, תמוה בעיני כי הנאשם שטרח והגיש תגובה לתשובת המאשימה, לא הגיב לטענות לעניין יצוגו ע"י עו"ד בנדל אליו נשלחה ההזמנה לשימוע ולא הגיש כל תצהיר מטעמו באשר לנסיבות אלו, דבר המחזק את גרסתה של המאשימה לענין ההודעה ע"פ סעיף 60א וזכות השימוע.

למעלה מן הצורך אציין, כי אף אם הייתי קובע כי נפל פגם בהליך השימוע הרי שהדבר אינו מביא בהכרח לביטול כתב האישום ויפים לענין זה דברי כב' השופט פוגלמן בע"פ 1053/13 חסן הייכל נ' מדינת ישראל, לאמור:

"בהחלטה זו נפל פגם שכן שימוע לא נערך קודם להגשת כתב אישום. אולם כלל ידוע הוא כי יש להבחין בין פגם בהליך לבין תוצאת הפגם. פגם משפטי מאותו סוג עשוי להוביל במקרים שונים לתוצאות שונות, לפי הנסיבות של כל מקרה ומקרה. מטבע הדברים, החלת דוקטרינת הבטלות היחסית בנוגע לפגם משפטי בפעולת הרשות נעשית תמיד על רקע נסיבותיו הפרטניות של המקרה".

בנסיבות ענייננו ובשלב זה של המשפט לא מצאתי כי קיים יסוד לקבוע שאם היה נערך שימוע הדבר היה מביא לביטול כתב האישום, ועל כן גם אם נפל פגם בהליך השימוע אין מקום לביטול כתב האישום.


מן המקובץ, אני קובע כי טענותיו של הנאשם בדבר פגמים בקיום הליך השימוע ובקשתו לביטול כתב האישום בגין פגמים אלו דינן להדחות.

טענת ההגנה מן הצדק – טוען הנאשם כי בעניינו הופעלה ע"י הרשויות אכיפה בררנית משום שכנגד יתר המעורבים באירוע לא הוגש כתב אישום ועל כן קמה לו הגנה מן הצדק ויש לבטל את כתב האישום.

הפסיקה עסקה רבות בדוקטרינה ההגנה מן הצדק בכלל ובאכיפה בררנית בפרט. מן המפורסמות הוא כי ביטול כתב אישום ו/או הליך פלילי מטעמים של הגנה מן הצדק יעשה במקרים חריגים ונדירים כאשר בעצם קיומו של ההליך הפלילי יש משום פגיעה חמורה בתחושת הצדק וההגינות.

זאת ועוד, בבוא בית המשפט לבחון טענה של אכיפה בררנית יש לבחון בשלב הראשון האם מדובר בהבחנה בין שווים או בין שונים ורק לאחר שנקבע כי מדובר בהבחנה בין שווים עובר בית המשפט לשלב השני בו יש לבחון האם הבחירה של רשויות החקירה, האכיפה והתביעה לפתוח בהליך פלילי כנגד פלוני ושלא לפתוח בהליך כנגד אלמוני נעשתה משיקולים זרים ולא עניינים .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ