גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סיוע להתפרצות לבנין, ניסיון למסירת ידיעות כוזבות וניסיון לשיבוש מהלכי משפט.
ביום 14.4.10, סמוך לשעה 04:00 בוצעה התפרצות למפעל תחבושות היגייניות וחיתולים בקיבוץ עמיר. הפורצים, אשר עוד קודם לכן קשרו קשר לביצוע ההתפרצות, שברו את שרשרת השער החיצוני של הקיבוץ, פתחו את השער ונכנסו דרכו לשטח המפעל. מן המפעל גנבו הפורצים סחורה בכמות גדולה, בשווי כולל של כ- 50,000 ₪, אותה הוציאו מתוכו באמצעות פתיחת דלתות החירום וסידור הסחורה מחוץ למחסן.
הנאשם תושב מזרח ירושלים, הינו בעל משאית. ביום 14.4.10, סמוך לשעה 01:00 נפגש עם אדם בשם איאד בורקאן שהיה אחד הקושרים, ונסע עמו מירושלים לקרית שמונה, שם עבר איאד לרכב אחר אשר נסע לקיבוץ עמיר כשהנאשם אחריו במשאיתו.
הנאשם פנה לשביל כורכר בו נסע עד לכניסה האחורית של מחסן המפעל, שם עסקו הפורצים בהעמסת חלק מן הסחורה הגנובה על משאית אחרת. לאחר מכן החלו הפורצים, בסיוע הנאשם, בהעמסת יתרת הסחורה הגנובה על משאיתו.
לרוע מזלם של הקושרים, הגיע למקום שומר המפעל אשר ירה מספר יריות מנשקו. הפורצים ברחו אך הנאשם מעד והשומר מנע ממנו לברוח.
משהבחינו האחרים כי הנאשם נותר ליד השומר, חזרו למקום, השליכו אבנים לכיוון השומר, והנאשם ניצל זאת ונמלט מן המקום במשאיתו.
לאחר נסיעה קצרה נעצרה המשאית והנאשם והאחרים ברחו מן המקום רגלית. בהמשך עלה הנאשם על רכבו של איאד אשר המתין לו ועזב את המקום.
מאוחר יותר, במטרה להכשיל את החקירה הפלילית ולהסוות את השתתפותו בהתפרצות והגניבה, התקשר הנאשם למשטרה וביקש לדווח כי משאיתו נגנבה, אך מאחר והמשאית אינה רשומה בבעלותו, לא נתקבלה תלונתו.
הנאשם כבן 26, ואין לו הרשעות קודמות. הוא נשוי ואב לתינוק והוא עובד כאחראי במפעל ליבוא ושיווק תמרים השייך לאביו, וכן עובד כנהג משאית עצמאי.
תסקיר קצין המבחן מפרט את נסיבות חייו של הנאשם, את תפקודו בעבודה ומאפייני אישיותו.
הנאשם נטל אחריות חלקית לעבירות בהן הורשע, טען כי נענה לבקשת חבר מבלי לברר את הענין לעומק, לא תכנן את הגניבה ובמהלך האירוע היה בלחץ ולא ידע כיצד לנהוג. קצינת המבחן מתרשמת כי פעל תחת הצורך בהשגת כסף תוך טשטוש גבולות, וכי הוא מודע לחומרת מעשיו ומשמעותן כהפרת חוק..
הנאשם הביע חרטה על מעשיו וקצינת המבחן מעריכה כי ההליכים המשפטיים חידדו עבורו השלכות התנהגות דומה בעתיד.
משכך, ממליצה קצינת המבחן על עונש מוחשי חינוכי במסגרת צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 220 שעות.
התובע מבקש לגזור על הנאשם מאסר בפועל מרתיע, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, קנס ופיצוי למפעל. הוא מבקש – במסגרת הסכמה עם הסניגור – להטיל על הנאשם קנס בסך 5,000 ₪ אשר ישולם מתוך פיקדון שהפקיד הנאשם כחלק מתנאי השחרור של משאיתו, שאותה אין התובע מבקש לחלט.
התובע מדגיש בטיעוניו את חומרת המעשים, את הנזק הכבד הנגרם כתוצאה מעבירות התפרצות שהן במדרג הגבוה של עבירות הרכוש הנעברות על גבו של הציבור. הוא מזכיר כי גילוי עבירות מסוג זה הוא קשה ותלוי לא פעם באירועים אקראיים, כפי שהיה גם כאן, כאשר הגיע למקום שומר המפעל וכאשר מאוחר יותר נעצרה המשאית בשל תקלה. לדבריו, עלול היה האירוע להסתיים בתוצאות קשות בהרבה אלמלא קור רוחו של השומר.
הוא מוסיף וטוען כי מעשיו של הנאשם מעידים על התנהגות עבריינית לכל דבר, לרבות מסירת הודעה כוזבת למשטרה.
מאידך מציין הוא לקולא את הודאת הנאשם שחסכה זמן שיפוטי וכן את העובדה כי לא היה שותף לתכנון הראשוני.
התובע אינו מסכים עם המלצת שירות המבחן. לטענתו אין היא נותנת משקל מספיק לחומרת העבירות, ובאימוצן לא יהיה כדי לשדר מסר מרתיע לנאשם ולשכמותו.
בתמיכה לטענותיו מגיש התובע פסיקה לגבי עונשי מאסר שהוטלו בנסיבות דומות, ומבקש לגזור ממנה גזירה שווה.