מדינת ישראל נ' גנאדי רבינוביץ'

הכרעת דין

1.הנאשם קיבל דוח בגין קיפוח זכות בדרך, הגיש בקשה להישפט בגין הדוח, ובישיבת ההקראה ביום 11/05/11 כפר בעובדות כתב האישום, טען כי נהג ולא ביצע כל עבירה.

2.מטעם התביעה העיד סמ"ר כהן שבתאי (להלן: "השוטר"), באמצעותו הוגש ת/1. מעיון ב-ת/1 עולה, כי השוטר ראה את הנאשם מתקרב לצומת כשהוא במסלול השמאלי המיועד לנסיעה ישר ולפניה שמאלה, כשהתקרב הנאשם לצומת ובשלב בו היה מרוחק ממנו כ-5 מטרים, נכנס לנתיב הימני על מנת לפנות ימינה.

בדברי הנהג נרשם: "הייתי בשמאלי אותתי ימינה וברגע שנתנו לי לפנות ימינה פניתי ימינה בנתיב ימני 5 מטר מהצומת".

3.בעדותו לפניי חזר השוטר על האמור ב-ת/1 וקרא את נסיבות הדוח ותגובת הנהג.

בחקירתו הנגדית דחה את טענת הנאשם לפיה פנה האחרון ימינה במרחק של 10 עד 15 מטרים מהצומת. לטענת השוטר, כשהעריך את מרחק הפניה בכ-5 מטר, "זה יכול להיות במרווח טעות של מקסימום מטר".

לשאלת הנאשם, השיב השוטר, כי לא רשם ב-ת/1 היכן עצר את הנאשם, אך הניח כי עשה זאת בתחנת האוטובוס שנמצאת אחרי הצומת.

4.בעדותו לפניי סיפר הנאשם כי הגיע מכיוון התחנה המרכזית של אגד בעפולה לכביש 65, כאשר פנה שמאלה לכביש 65, היה כבר הנתיב הימני מלא. הנאשם הבהב ימינה וניסה להיכנס בין המכוניות משום שהיה בדעתו לפנות ימינה בצומת הבא. משהגיע למרחק של 10-15 מטרים לפני הצומת, עצר והמתין עד שמישהו נתן לו לפנות ימינה ואז השוטר עצר אותו באמצע הצומת. לאחר שנלקחו רישיונותיו, ליווה אותו שוטר אחר עד תחנת האוטובוס, שאחרי הצומת, לשם הגיע השוטר ורשם לו את הדוח.

5.בחקירתו הנגדית אישר הנאשם כי כאשר פנה שמאלה אל כביש 65, עשה זאת בנתיב השמאלי מבין השניים המיועדים לפניה שמאלה, וזאת למרות שידע כי יש בכוונתו להשתלב אחרי הצומת בנתיב הימני. עוד אישר הנאשם כי הוא מכיר את הצומת, עובר בו כ-3 פעמים ביום ומודע לעומס התנועה הקיים במקום. הנאשם אישר, לשאלות התובע, כי במסלול השמאלי מבין השניים נסע במהירות של 40 קמ"ש בעוד שלהערכתו בנתיב הימני מהירות הנסיעה הייתה כ-5 קמ"ש.

6.בחקירתו החוזרת העיד הנאשם כי לפחות 3 פעמים בשבוע יש שוטר בצומת, הנאשם נוהג להשתמש בנתיב הימני, אך דווקא ביום האירוע, מושא כתב האישום, לא הייתה לו אפשרות לעבור לנתיב הימני.

7.הנאשם מאשר, למעשה, את רוב הנסיבות המפורטות בסעיף ח' ל-ת/1. המחלוקת היחידה בינו לבין השוטר הינה באשר למרחק מהצומת בו השתלב לנתיב הימני בפועל.

8.מעדות השוטר לפניי, וכן מ-ת/1, התרשמתי כי השוטר עשה עבודתו נאמנה, וכי רשם ב-ת/1 את הדברים אשר ראו עיניו. מקובלת עליי תשובתו של השוטר כי כאשר העריך את המרחק בכ-5 מטר מהצומת, הרי שטווח הטעות יכול להגיע לכדי מטר, ואיננו יכול להגיע למרחק של פי 3 מהמרחק המוערך על ידו. חקירתו הנגדית הותירה רושם של שוטר אמין, עדותו הייתה עקבית ולא נסתרה. בחקירתו הנגדית לא נשאל השוטר באשר לדברי הנהג שנרשמו על ידו, אשר מצמצמים אף את נקודת המחלוקת היחידה.

לאור האמור לעיל, אני מעניקה לעדותו של השוטר ול-ת/1 את מלוא המשקל הראייתי.

9.הנאשם למעשה, מודה בעובדות המקימות את יסודות העבירה המיוחסת לו. כאמור לעיל קיבלתי את הערכתו של השוטר באשר למרחק מן הצומת בו השתלב הנאשם לנתיב הימני. גם אילו קיבלתי את גרסתו של הנאשם בקשר לנקודה זו, הרי שעדיין מקימה גרסתו את יסודות העבירה המיוחסת לו.

הסבריו של הנאשם באשר לכך שבשלב בו ניסה להשתלב לא הצליח לעשות כן, אין בהם כדי לפטור אותו מאחריות למעשיו. הנאשם העיד כי הוא מכיר את הצומת, מושא כתב האישום, וכן את הצומת שלפניו. עוד העיד כי מכיר את העומס באזור היטב. למרות זאת, בחר הנאשם לפנות שמאלה אל כביש 65 מתוך המסלול השמאלי מבין השניים, אז מצא את עצמו נאלץ לבצע את העבירה, משום שהנתיב הימני היה עמוס. אילו ביצע הנאשם את הפניה אל כביש 65 מתוך המסלול הימני מבין השניים הפונים שמאלה, לא היה נתקל בקושי להשתלב בתנועה.

משמצא עצמו הנאשם בכביש 65 במסלול השמאלי ובחר להגיע עד כ-5 מטרים מלפני הצומת, ואז לעצור תוך איתות ימינה עד שאחד הנהגים איפשר לו להשתלב ימינה, הרי שבחר במודע לבצע את העבירה אשר יוחסה לו בכתב האישום.

10.לאור כל האמור לעיל, אני מוצאת כי התביעה הרימה את הנטל המוטל עליה והוכיחה את עובדות כתב האישום מעבר לכל ספק סביר.

אשר על כן, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ט"ז אלול תשע"א, 15/09/2011 במעמד הנוכחים.

דלית שרון-גרין, שופטת

גזר דין