מדינת ישראל נ' גנאדי(אסיר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו, בעובדות כתב האישום מתוקן המייחס לו עבירות של הסגת גבול כדי לעבור עבירה, עבירה על סעיף 447 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש, עבירה על סעיף 368ו(א) בחוק; פציעה, עבירה על סעיף 334 בחוק.

2.מעבודות כתב האישום המתוקן עולה כי בתאריך 2/3/2010, בשעה 08:30 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם לביתם של המתלוננים ברחוב מורשת ישראל 18 בראשל"צ, כאשר הוא נתון תחת השפעת אלכוהול, חובש הוא לראשו פאה נוכרית, מרכיב משקפיים ואוחז בידו מטריה. עת יצא המתלונן מפתח ביתו, דחף הנאשם את המתלונן חזרה לתוך הבית וכתוצאה מדחיפה זו פגע המתלונן בשולחן, נפגע ונפל ארצה. הנאשם נכנס בעקבות המתלונן לביתו והכה בראשו של המתלונן באמצעות המטרייה אותה אחז. משנחלצה המתלוננת לעזרת המתלונן, בעלה, הכה אותה הנאשם מספר פעמים בראשה באמצעות המטרייה. למשמע זעקותיה של המתלוננת, הגיע השכן, גבריאל פרץ, לבית המתלוננים והוציא את המתלונן מביתם תוך שזה מתנגד לו. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלונן שפשוף מתחת לעפעף תחתון בעין ימין, שפשוף והמטומה שטחית בקרקפת פאריטלית ושפשוף שטחי באצבע ימין. כמו כן גרם הנאשם לחתך באורך חצי ס"מ מעל גשר אפה של המתלוננת, המטומה ונפיחות בחלק העליון של המצח בצידו השמאלי, המטומה ונפיחות בחלקו הימני של המצח וסימן אדום ונפיחות בחלקה האחורי של ידה השמאלית.

הסיבה למעשיו של הנאשם הינה טענתו כי כשנה וחצי טרם האירוע הביאו המתלוננים לפיטוריו מעבודתו בניקיון הבניין בו מתגוררים.

3.בטרם נגזר דינו של הנאשם, נשלח זה לקבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו.

4.מתסקיר שירות המבחן עולה כי המדובר בנאשם יליד רוסיה, בן כ-71, אשר עלה ארצה עם אשתו השנייה בשנת 1999 ומתגורר עימה בדירה שכורה בראשון-לציון. כיום, מתקיים מקצבת זקנה. מאז ביצוע העבירות נמצא במעצר בית, כשנה וחצי.

עוד עולה מהתסקיר, כי מצבה הבריאותי של אשת הנאשם הינו ירוד ועל כן הדגיש הנאשם את הקושי להמשיך לשהות בתנאי חלופת המעצר עקב הצורך לטפל באשתו ובטיפול השותף של הבית. עוד צויין בתסקיר כי הפר תנאי מעצר הבית מספר פעמים.

כן, עולה מהתסקיר כי עד ליום האירוע התפרנס הנאשם מניקיון חדרי מדרגות בבניינים וכן עסק באיסוף פסולת ובקבוקים למחזור, זאת לשם השלמת הכנסה. הנאשם הגדיר מצב כלכלי רעוע במיוחד וקושי של בני הזוג לעמוד בהוצאות המחייה. בני הזוג נמצאים ברשימת המתנה לדיור מוגן, כאשר קבלת הדיור צפויה לעוד מספר שנים.

הנאשם, בן רביעי בין שישה ילדים, כאשר הוריו ואחיו נפטרו. סיים 7 שנות לימוד ברוסיה ושירת שירות צבאי בצבא הרוסי בתחום תחזוקת פסי רכבת, זאת לאחר שלמד מקצוע זה במשך שנתיים. תיאר שמר על רצף תעסוקתי בטרם עלה לארץ ואף לאחר עלייתו.

אשתו של הנאשם תארה אותו כבעל מסור, דואג ורגוע ושללה נטייתו להגיב בתוקפנות במסגרת המשפחתית.

לדבריו של הנאשם, בינו לבין המתלונן, המתגורר בבניין בו עבד הנאשם, היה סכסוך מתמשך. לדבריו, ביום האירוע הגיע למקום על מנת להתעמת עם המתלונן עקב עלבון שחווה ממנו, זאת כאשר הוא מחופש באביזרים אשר לדבריו מצא בזבל. עוד טען כי הותקף על ידי המתלוננים ולכן הגן על עצמו ואין זה מאופיו לנהוג באלימות. כמו כן, שלל היותו בגילופין בעת האירוע.

עוד עולה מהתסקיר, כי הנאשם ניתק קשר מהמתלוננים מאז יום האירוע, וכן הביע צער על מצבו הנוכחי. יחד עם זאת, חש כי הוא הקורבן במקרה, אינו מגלה אמפטיה כלפי הפגיעה שגרם למתלוננים ואינו מקשר בין התנהגותו ביום האירוע לבין המחיר שמשלם היום.

כמו כן, מהתסקיר עולה כי הנאשם צורך אלכוהול בתדירות נמוכה אך בכמויות גדולות, וכן מודע להשפעה השלילית של אלכוהול עליו. שלל נזקקות טיפולית בתחום זה, אך בשירות המבחן התרשמו כי ייתכן וקיימת בעייתיות גדולה מזו שהציג ויש לבחון זאת לעומק.

התרשמות השירות הינה כי מדובר באדם מבוגר וללא עבר פלילי, אשר נמצא בחיפוש מתמיד אחר פרנסה ושקוע בצרכיו ההישרדותיים, זאת עקב מצבו הכלכלי. הנאשם אינו פנוי לבחון קשייו התפקודיים. עמדתו השוללת בעייתיות כלשהי בתפקוד, הן בנושא של צריכת אלכוהול והן בנושא של התנהגות אלימה, הביאו את השירות להימנע מהמלצה בעניינו. יחד עם זאת, התרשמו כי שליחתו למאסר בעיתוי זה עלולה להחריף מצבו הנפשי.

5.לעונש העידה המתלוננת, הגב' שרה ניסים.

לדבריה, האירוע הותיר בה טראומה והיא חיה בפחד מלצאת את ביתה. כמו כן הותירו מכותיו של הנאשם צלקות באפה וכאבים בראשה.

לדבריה, לא תיארו לעצמם המתלוננים כי הנאשם יפגע בהם כשנה וחצי אחרי שפגשו בו בפעם האחרונה. לדבריה שכחו ממנו, זאת על אף שנהג לאיים עליהם בעבר כי יפגע בהם.

עוד טענה כי לא המתלוננים הם אלה אשר הביאו לפיטוריו של הנאשם, אלא תלונות רבות מדיירי הבניין על תפקודו הם אלה שהביאו לפיטוריו. לדבריה, כלל לא ידעה כי פוטר אלה הבינה מנציגת הוועד כי הנאשם התפטר מרצונו.

עוד טענה כי נזקקה לטיפול פסיכולוגי בשל הטראומה שחוותה, אך כעת אינה בטיפול כיוון שאינה יכולה לעמוד בתשלומים. לדבריה, אין בידיה אישור לטיפולים שעשתה.

6.בטיעוניה לעונש טענה ב"כ המאשימה כי הנאשם, יליד 1940, הגיע לבית המתלוננים ותקפם, כאשר זה מחופש, אוחז בידו מטרייה ושרוי תחת השפעת אלכוהול. המדובר באלימות קשה וברוטלית אשר הפעיל הנאשם כלפי המתלוננים הגובלת בבריונות. הנאשם תכנן מעשיו באופן קר ועברייני ולא נרתע גם כאשר זעקו המתלוננים לעזרה. התנגדותו הפיזית לניסיונות שכנם של המתלוננים לשחררם מידיו של הנאשם מראים אף הם את דבקותו במטרתו.