מדינת ישראל נ' גיוסי(עציר)

החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו החזקת נשק-אקדח שלא כדין.

לטענת ב"כ המשיב, חומר הראיות שבתיק החקירה אינו מתגבש כדי ראיות לכאורה שדי בהן לשלב זה של ההליך ועל כן, יש לדחות את בקשת המאשימה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, ולהורות על שחרורו.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים עיינתי בכל חומר הראיות לצורך מתן ההחלטה.

כעולה מחומר זה, הרי ששוטרי משטרת-ישראל יצאו, ביום 3.5.10, בשעות הבוקר המוקדמות מאוד, לערוך חיפוש על-פי צו במתחם בית מגורי משפחתו של החשוד ובכלל זה בביתו שלו.

בצוות, נכלל גם מי שישב בתצפית ואקדים ואציין כי לגבי כך טען ב"כ המשיב, כי מאחר שמיקום התצפית, זוויתה, מרחקה מן הבית וכיו"ב, לא הועברו לידיעתו ואף לא לידיעת בית-המשפט, שכן בכוונת המאשימה, להוציא לגביהם תעודת חיסיון, הרי שאין ביכולתו לבחון את המעיד על תצפית זו, והאם יכול היה כלל ועיקר להבחין בנעשה בבית ממקום התצפית, האם נחסמה ראייתו וכיו"ב טענות ועל כן אין כל משקל לדברים שהובאו מפיו.

בטרם אפרט את הפרטים שנאספו בתיק החקירה אציין, כי בשלב זה של ההליך לא נבחנת מהימנותם של עדים או משקלן של ראיות ואלה יבחנו בהליך העיקרי ומעבר לכך, הרי שהדברים שפורטו בדו"ח הפעולה של השוטר אשר היה בתצפית הם אך חלק ממארג חומר הראיות ולא רק על פיהם תנתן החלטה.

ההחלטה תינתן על-פי הצטברות הדברים והצטלבותם אלה באלה ועל כן לא מצאתי כי יש בחיסיון הפרטים האופפים את התצפית כדי לפגום במתן ההחלטה בשלב זה.

רועי אחרק, השוטר אשר שהה בתצפית מסר בדו"ח שערך כי בעת שכוחות המשטרה נכנסו אל המתחם על-מנת לבצע חיפוש, (ויש לעיתוי זה חשיבות, כפי שיובהר להלן), הבחין במשיב, אותו הוא מכיר היטב ואותו זיהה בוודאות, כאשר הוא לבוש בגופיה לבנה, יוצא למרפסת ביתו, כשחפץ שחור בידו ושאותו העיף לכיוון מסויים, הוא דיווח על כך מיידית לראש הצוות גולן וכיוון אותו לאיזור הזריקה.

יעקב פרחי, הכלבן של צוות החיפוש, הבחין בעת שהיה בשביל ביתו של המשיב, באדם בעל שיער קצוץ נוטה לקרחת, לבוש בגופיה לבנה יוצא מדלת הגג ורץ לעבר המרפסת של השכן ואז ניתק עימו קשר העין למספר שניות, אזי חזר אותו אדם ונכנס לביתו.

מאוחר יותר, משנמצאו האקדח והתחמושת והמשיב עוכב, הוא זיהה אותו, כאותו אדם שהבחין רץ על הגג.

ראש הצוות, רענן גולן מסר, כי עם כניסת הכוחות למתחם, הביט לעבר ביתו של המשיב והבחין בדבר מה כהה מתעופף לכיוון דרום ואז גם שמע קול נפילה של חפץ מאותו כיוון. במקביל דיווח לו פרחי על אשר ראה וכך גם דיווח לו פרקש.

הוא מיהר לבצע סריקה באזור הזריקה, בשביל נמצאו מחסנית ו-14 כדורים ועל גג סמוך לביתו של המשיב, נמצא אקדח, כאשר על הכוונת האחורית שלו סימן לבן ועל הגג סימן של מכה – ומכאן הסיק גולן כי יש בכך כדי להעיד על חבטה של האקדח בגג.

שוטרי צוות החיפוש מסרו כי משדפקו על דלת ביתו של המשיב והזדהו כמשטרה, לא נפתחה הדלת ומתוך הדירה נשמעו רעשים. השוטרים הודיעו לאחר זמן מה, כי אם לא תפתח הדלת, הם יפרצו אותה בכוח ואף החלו בניסיונות לעשות כן, באמצעות פטיש.

כך גם מסר השוטר רז קלינג וציין כי רק לאחר כארבע דקות של ניסיונות לפריצת הדלת, נפתחה דלת הבית ע"י המשיב, הלבוש בגופיה לבנה, כשהוא מתנשף ורועד.

במהלך החיפוש בתוך הבית, הבחינו השוטרים כי במטבח, המקרר מוסט ממקומו והמגירות פתוחות.

ניתן היה לקבל החלטה אף רק לאור ראיות אלה, כפי שנפרשו לעיל ואשר יש בהצטברותן, כדי לגבש ראיות לכאורה, שדי בהן לשלב זה של ההליך, שכן כידוע, בשלב זה וכפי שנזכר, אין מקום להיכנס למהימנות הראיות ולמשקלן.

אלא, שבנוסף לראיות אלה, קיימות בתיק ראיות נוספות, שיש לראות בהן משום "ראשית הודיה" והגם שהן לכשעצמן, אינן מהוות ראיות לכאורה, הרי שיש בהן כדי לחזק באופן משמעותי את הראיות הנזכרות לעיל.

השוטר רז קלינג ציין בדו"ח הפעולה שלו, כי במהלך החיפוש בביתו של המשיב, דווח לו על האקדח שנתפס ואז הודע למשיב שהוא עצור ותגובתו של המשיב הייתה: "שטויות, מה אני ישב חצי שנה" ועוד אמר: "תוכיח שהאקדח שלי", או אז, הפנה קלינג את תשומת לבו של המשיב כי הוא לא אמר לו כלל ועיקר כי נתפס אקדח דווקא, אלא אמר לו כי הינו חשוד בהחזקת נשק ועל כן, היאך ידע כי מדובר באקדח דווקא והמשיב ענה לו " מזה כבר יכול להיות?".

השוטר גבאי אשר שמר על המשיב בתחנת המשטרה ערך גם הוא מזכר בו ציין כי המשיב סיפר לו שיש לו הרבה כלי נשק ו"מה שמצאתם זה כלום, יש לי יותר אני מאוים ותמיד יש עלי נשק". וכן הוסיף כי עם כל כלי הנשק שלו הוא יכול לבנות בנין בן 6 קומות וכי יש לו הרבה כסף ואינו מפחד לשבת בכלא.