גזר דין
1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה. כך לאחר שהודה כי בתאריך 10.02.08, בכניסה למועדון ה"קיו בר" בעפולה, החזיק על גופו אולר וכן סכין מתקבעת שאורך להבה 11 ס"מ מבלי שיש בידו להוכיח כי החזיקם למטרה כשרה.
2.נוכח גילו של הנאשם התבקש בעניינו תסקיר שירות מבחן וזאת קודם לשמיעת הטיעונים לעניין עונשו.
3.תסקיר שירות מבחן שהתקבל בעניינו של הנאשם (תסקיר מיום 13.09.09) העלה כי הינו רווק, בן 20, תושב עפולה ובן למשפחה מרובת ילדים יוצאת אתיופיה. התסקיר העלה עוד כי הנאשם הצליח להשלים 10 שנות לימוד לאחריהן, נשר מספסל הלימודים ועבד בעבודות מזדמנות בתחום השיפוצים ובאולמות אירועים בעפולה. הוברר כי כיום עובד בצורה מסודרת לפרנסתו, כעובד כללי בחברת "סטאר פלאסט" וכי באמצעות עבודתו הוא מפרנס את עצמו ולעיתים אף מסייע להוריו. עם זאת הוברר גם כי לא גויס לשירות צבאי בשל מעורבותו בפלילים; כי מעורבותו זו החל כבר בגיל 15; וכי עוד קודם לכן ובהיותו בן 14 החל לעשות שימוש בסמים.
בתסקיר זה מסר הנאשם עמדתו לשירות המבחן והבהיר כי בעת ביצוע העבירה נשוא הרשעתו, יצא לבילוי במועדון ואת הסכין לקח לצרכי הגנה עצמית. עם זאת הביע צער על מעורבותו בעבירה ואף הוסיף כי הפיק לקח מהסתבכותו וכי כיום הוא מודע לגבולות החוק.
4.שירות המבחן התרשם כי מדובר בצעיר, בשלהי גיל ההתבגרות, בעל יכולת מילולית וקוגניטיבית בינונית, התלוי במשפחת המוצא, הגם שבה בעת הוא בודק את גבולות הקשר בבית הוריו. בתוך כך התרשם השירות גם מנזקקות טיפולית ומצורך בהכוונה ותמיכה אלא שהנאשם עצמו הביע התנגדות לכל קשר טיפולי.
5.תסקיר משלים (תסקיר מיום 31.01.10) העלה כי הנאשם דווקא החל לשתף פעולה עם שירות המבחן, יזם עימם קשר ובשיחות, ניכר כי חש ביטחון במסגרת הקשר השיחתי. הוברר גם כי ההליך הפלילי והדיון המשפטי היוו עבורו גורם מדרבן ומעודד לשיתוף פעולה זה וכי ניכר שההליך גולו חידד עבורו גבולות החוק.
נוכח האמור ולאור השינוי במצבו המליץ שירות המבחן להעדיף את השיקול השיקומי על פני זה ההרתעתי ולהסתפק בצו מבחן למשך שנה במסגרתו יהיה הנאשם בקשר עם שירות המבחן לצרכי חידוד מודעות עצמית, זיהוי מצבי סיכון ולמידת דרכים אלטרנטיביות לתפקוד, בתוספת צו של"צ בהיקף 180 שעות.
6.לאחר המתואר וחרף המלצת שירות המבחן ביקש ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, קנס והתחייבות כספית. לתימוכין עמד על חומרת העבירה נשוא הרשעתו והדגיש בעניין זה כי אף בהודאתו במשטרה הבהיר הנאשם שהוא מחזיק בפגיונות לצורך הגנה עצמית "שאם מישהו יבוא ויתקוף אותי" והוסיף כי הוא לוקח אותם עימו "רק כשאני יוצא לבלות".
על האמור ובהתייחס לתסקיר שירות המבחן טען ב"כ המאשימה כי לא יתכן שבתוך פרק הזמן הקצר שחלף בין מועד מתן התסקיר הראשון לשני, שינה הנאשם את אורחותיו ומשכך כי מדובר בלקיחת אחריות מלאכותית בלבד.
עוד טען כי הנאשם נתפס כשהסכינים לגופו בשעה שלאחר 03:00, בהיותו בגילופין ובסמוך למועדון לילה והוסיף כי בקלות ניתן לשער את הפוטנציאל להסלמה שטמון היה בהתנהלות זו.
משכך ונוכח הצורך בהחמרה בענישה בעבירות מסוג זה שב איפוא וביקש להשית על הנאשם העונשים כנזכר לעיל. לבסוף גם הפנה לגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם המלמד כי חרף גילו לחובתו רישום פלילי ללא הרשעה בביצוע מספר עבירות רכוש. עוד הפנה לתצלום הסכינים (אכן פגיונות) שנמצאו כפי המתואר על גופו של הנאשם.
7.מנגד הזכיר הסנגור את גילו הצעיר של הנאשם ואת העובדה כי שירות המבחן מצא את התנהגותו כהתנהגות של "ACTING OUT" כלפי גורמי סמכות. בתוך כך הדגיש כי כיום הנאשם בוגר יותר ומביע מודעות טובה באשר למעשיו ודרך התנהלותו. עוד ציין כי הנאשם עובד מזה זמן בצורה מסודרת לפרנסתו וכי בתוך כך הוא אף תומך בבני משפחתו. נוכח האמור ובשים לב לעובדה כי הנאשם ביצע את העבירה נשוא הרשעתו לפני שנתיים וכי מאז לא נרשמו לחובתו אירועים נוספים, ביקש לקבל המלצת שירות המבחן, להעדיף את הפן השיקומי ולהסתפק בצו מבחן בתוספת צו של"צ.
8.נדמה כי הגם שצודק הסנגור בטענתו כי הענישה הינה לעולם ענישה אינדיבידואלית, הרי שאך מאליו יובן כי לא ניתן לקבל עמדתו ובכלל כך עמדת שירות המבחן לעניין העונש, כלשונה.
הנאשם, בהתנהלותו מהלך ביצוע העבירה נשוא הדיון שבפני, הוא הוא קהל היעד אליו מכוון הצורך בהרתעה מפני ביצוע העבירה של החזקת סכין שלא כדין. בני הנוער המגיעים למועדונים כאשר הם מצוידים בסכין או פגיון "לכל צרה שלא תבוא", מהווים במעשיהם, חוליה ראשונה בשרשרת אלימות שראשיתה בהתנהלות זו וסופה בהידרדרות, לא תמיד מתוכננת.
יפים בעניין זה דברים שנאמרו רק לאחרונה מפי כב' השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 529/10 שאלתיאל נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 1/2/10, פורסם ב"נבו":
"אין צורך להכביר במילים באשר לחומרה שהמחוקק ובתי המשפט מייחסים לעבירה של החזקת סכין. עצם החזקתה של סכין, היא שהופכת אותה לזמינה ומדיניות הפסיקה להחמרה בגין עבירות אלה אינה מאפשרת ויתור על הרשעה. לכך יש להוסיף הן את העובדה, כי ברכב בו נהג המבקש נמצאו גם שתי אלות והן את העובדה, כי מדובר בשעת לילה מאוחרת."
ועוד על החשש מפני עצם החזקתה של סכין עמד כב' השופט ג'ובראן ברע"פ 6904/09 בלוך נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 26/11/09, פורסם ב"נבו":
"...וכל זאת תוך כדי החזקת סכין, אשר בלהט היצרים הייתה יכולה בקלות להפוך לנשק קטלני" (ההדגשה אינה במקור)
וראו גם (בשינויים המחוייבים) דברי כב' השופט ח' מלצר בבש"פ 3818/08 עבד אל ראזק נ' מדינת ישראל, תק-על 2008(3), 1133, 1136: