מדינת ישראל נ' גדבאן

בפני

שופט יעקב בכר

הכרעת דין

הנני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 16.11.2010, שעה 09:21, ברחוב ז'בוטינסקי שטיימינץ נהרייה, נהג ברכב מבלי שהיה חגור בחגורת בטיחות, עבירה על תקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה.

2.הנאשם כפר בעובדות כתב האישום

3.התביעה הביאה כעד הטעמה את השוטר מינץ דרור, עורך הדו"ח, והגישה באמצעותו את הדו"ח וכך נכתב בדו"ח ת/1:

בהיותי במשמרת בוקר ביצעתי ערצ"ב והרכב הנ"ל הגיע מכיוון צפון לדרום ופנה שמאלה לכיוון שטיימינץ והוא היה לבדו, כאשר ראה אותנו משך את החגורה ושם אותה. הנ"ל נעצר על ידי, קשר עין רצוף עד לעצירתו.

עפ"י הרישום הגיב הנאשם ואמר:

"היה לי חגורה"

בחקירתו הנגדית, אישר העד כי יחד עימו הייתה שוטרת נוספת שלא רשמה מזכר בעניין.

השוטר שלל את טענת הנאשם, כי הנאשם נעצר רק בגלל שצפר לו.

4.מטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו.

הנאשם המחיש את גרסתו באמצעות סקיצה נ/1.

הנאשם טען כי היה חגור בחגורת בטיחות. ולטענתו, השוטר היה טרוד בניהול ויכוח עם נהג רכב אחר. הנאשם עוד ציין, כי הוא לא נסע לכיוון בו עמד השוטר.

5.לאחר שבחנתי את ראיות התביעה מזה ואת ראיות ההגנה מזה, הגעתי למסקנה לפיה, לא ניתן להרשיע את הנאשם על סמך עדותו היחידה של עד התביעה מינץ דרור.

למרות שלא מצאתי פגם בעדותו של עד התביעה, הרי עדותו הנחרצת של הנאשם יש בה די כדי לעורר ספק סביר.

זאת ועוד, מהדיון עולה כי יחד עם השוטר הייתה שוטרת נוספת אשר יכלה היא להעיד על האירוע. שוטרת זו לא רשמה תרשומת או מזכר ולא הובאה לדיון למתן עדות.   מהאמור לעיל, אני סבור כי במקרה דנן לא מצאתי להעדיף גרסה על פני רעותה.   אשר על כן, אני מזכה את הנאשם, מחמת הספק.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תשע"ב , 18 יולי 2012, בהעדר הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: