מדינת ישראל נ' גבריאלי ואח'

גזר דין ביחס לנאשם מס' 7

כללי

כנגד הנאשם 7 (להלן: "הנאשם") ושמונה אחרים (לרבות חברות שונות) הוגש כתב אישום שעיקרו עבירות של ארגון משחקים אסורים ועבירות מסים שונות בהיקף של מיליוני שקלים. במסגרת הליך גישור, הודה והורשע הנאשם בעובדות כתב אישום אשר תוקן (בעניינו בלבד).

עפ"י עובדות כתב האישום המתוקן, בתחילת שנת 2000 חבר הנאשם, לאורך תקופה של שנה, לחברות ואנשים נוספים אשר עסקו במהלך תקופה זו בארגון, עריכה וניהול משחקים אסורים, הימורים ומקומות משחקים אסורים כהגדרתם בחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). המשחקים האסורים נערכו בפועל החל מחודש אפריל 2000 בבתי קפה-אינטרנט, קיוסקים, תחנות טוטו/לוטו וכיוב' מקומות בישראל, שתפקדו הלכה למעשה כבתי קזינו, אשר חלף מכונות מזל – הותקנו בהם מחשבים שהיו מקושרים לאתר (להלן: "נקודות הקצה").

בשנת 2000 היה הנאשם נציגו של מאיר אברג'יל בחברת נט מרקט יזום והשקעות בע"מ (להלן: "חברת נט-מרקט") ובבעלותו 1/3 ממניות החברה. ביתר מניות החברה החזיק עזרא גבריאלי (2/3 ממניות החברה). דא עקא, בפועל, הבעלות בחברת נט-מרקט התחלקה באופן שונה כך ש 45% היו בידי עזרא גבריאלי, 30% היו בידי מאיר אברג'יל ו-25% בידי יורם צרפתי. מאיר אברג'יל הפריש מחלקו לנאשם, שכאמור שימש כנציגו בחברת נט-מרקט.

אישום ראשון

בהמשך למתואר לעיל ובמסגרת התפקידים שהוטלו עליו, סייע הנאשם למעורבים הנוספים בארגון המשחקים האסורים בנקודות הקצה, בין היתר, בארגון משחקי "רולטה", "וידאו פוקר", "בלאק-ג'ק" ועוד, זאת באמצעות מחשבים שהיו מקושרים לאתר.

על יסוד עובדות אלו, הורשע הנאשם בגין האישום הראשון, בעבירות שעניינן סיוע לארגון משחק אסור והימור – לפי סעיף 225 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, סיוע לעריכת משחק אסור והימור – לפי סעיף 225 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין.

האישום השני

עפ"י המתואר באישום השני, התקבלו תקבולי המשחקים האסורים בישראל – מקור הכנסתה של חברת נט-מרקט – באותן נקודות קצה בהן פעלה התוכנה. הנאשם היה אחראי, ביחד עם אחרים, להגשת דו"חות של חברת נט-מרקט, מכוח סעיף 131 לפקודת מס הכנסה.

בשנת המס 2000 פעל הנאשם, ביחד עם אחרים, במזיד ובכוונה להתחמק ממס ולעזור לאחרים להתחמק ממס, תוך שימוש במרמה, עורמה ותחבולה כמפורט בחלק הכללי לכתב האישום. על יסוד האמור, הורשע הנאשם באישום זה בעבירות שעניינן השמטה מתוך דו"ח שנערך על פי הפקודה בכוונה להתחמק ממס – עבירה לפי סעיף 220 (1) לפקודת מס-הכנסה בצירוף סעיף 224 א לפקודת מס-הכנסה. מסירה בדו"ח על פי הפקודה, אמרה או תרשומת כוזבת בכוונה להתחמק ממס – עבירה לפי סעיף 220 (2) לפקודת מס הכנסה בצירוף סעיף 224 א לפקודת מס-הכנסה.

אישום שלישי

עפ"י המפורט באישום השלישי, בהתאם לסעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") חייבות היו עסקאות ההימורים במס ערך מוסף. חברת נט-מרקט נרשמה כ"עוסק מורשה", כהגדרת ס' 1 לחוק מע"מ. בעת ההרשמה כ"עוסק מורשה" - לא מסרה חברת נט מרקט למנהל המע"מ את עיסוקה הנכון בניהול וארגון משחקים אסורים. בהיותה עוסק מורשה, חייבת הייתה חברת נט מרקט בדיווח למנהל מע"מ בדבר עסקאות ההימורים ובתשלום מס ערך מוסף בגין הכנסותיהם מעסקאות ההימורים – והכל במועדים ובדרך שנקבעו בחוק מע"מ, ובתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976. הנאשם לא קיים את חובותיו בכך שהביא לכך שחברת נט-מרקט לא דיווחה לשלטונות מע"מ על מלוא עסקאות ההימורים בשנת המס 2000. היקף העסקאות שלא דווחו– 11,944,672 ₪. על יסוד המתואר באישום זה הורשע הנאשם בעבירות שעניינן מסירת ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 117(ב)(1) ביחד עם סעיף 117(ב2) לחוק מע"מ ובצירוף סעיף 119 לחוק מע"מ, שימוש בכל מרמה או תחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 117(ב)(8) ביחד עם סעיף 117(ב2) לחוק מע"מ ובצירוף סעיף 119 לחוק מע"מ.

הסדר הטיעון

על פי הסדר הטיעון עתרו הצדדים במשותף להשית על הנאשם עונש מאסר בן 4 – 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות. הוסכם, כי לצד עבודות השירות יוטל על הנאשם מאסר על תנאי וכן קנס אשר ביחס לגובהו טענו הצדדים באורח חופשי.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה ציינה, כי הסדר הטיעון מקיים את האיזון הראוי בין חומרת מעשי העבירה ונסיבותיה לבין מידת אשמו של הנאשם, המצוי במדרג הנמוך ביותר בהיררכיית הארגון, אשר במסגרתו בוצעו העבירות, ברוח תיקון 113 לחוק העונשין. כן, ציינה לזכות הנאשם את הודייתו והחיסכון בזמן שיפוטי רב. לאור האמור, עתרה התובעת לכבד את הסדר הטיעון, בהיותו סביר, מאוזן ומשקף נכונה את האינטרס הציבור לצד האינטרס של הנאשם.

התובעת עתרה לאמץ את הסדר הטיעון ברף העליון שלו, בציינה כי עסקי המשחקים האסורים הצמיחו לנאשם הכנסה שלא דווחה לשלטונות המס וכי עד לעת הזו לא הוסר המחדל בגין סכום ההשמטה.

התובעת עתרה להשית על הנאשם קנס בסך 250,000 ₪ בשים לב לכך שהמחדל לא הוסר וכן בהתחשב ברכיב המאסר הנמוך לו עותרים הצדדים.

ב"כ המאשימה הטעימה את הענישה המחמירה הנוהגת בעבירות כלכליות בהפנותה לפסקי דין בתחום זה. הוטעמה ההלכה לפיה בעבירות כלכליות נסוגות נסיבותיו האישיות של הנאשם מפני האינטרס הציבורי.