מדינת ישראל נ' גבועה(עציר)

החלטה

בפני בקשה לעיון חוזר ולמעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו כמו גם בקשה לחילוט ערבויות ופקדונות.

כנגד המשיב הוגש ביום 17.2.08 כתב אישום המייחס לו עבירות של נסיון לקבלת דבר במרמה, זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר, שימוש במסמך מזויף וקשירת קשר לביצוע עוון.

בעניינו של המשיב התקיימו מס' דיונים בפני בית המשפט אלא שלאף אחד מהדיונים המשיב לא התייצב בטענות מטענות שונות ומבלי שהומצאה כל אסמכתא התומכת בטענותיו.

בתאריך 27.10.10 ולאחר שלא הצליחו לבצע צווי הבאה שהוצאו שוב ושוב כנגד המשיב, ביקשה התביעה להתלות את ההליכים בעניינו והוצא צו מעצר כנגד המשיב.

ביום 14.12.10 נעצר המשיב והוגשה בקשה לחידוש ההליכים בעניינו וכן בקשה למעצרו עד תום ההליכים.

בו ביום התקיים דיון בעניינו של המשיב ובסופו של דבר ובהסכמת המבקשת שוחרר המשיב בתנאים הכוללים התחייבות עצמית, ערבות צד ג' והפקדה במזומן בסך 7,500 ₪.

מועד הדיון שנקבע בעניינו של המשיב בפני המותב הדיוני הודע למשיב במעמד הדיון.

בתאריך 20.12.10 התקיים דיון בפני המותב הדיוני אליו המשיב לא התייצב והדיון בעניינו נדחה ליום 2.1.11.

גם בתאריך 2.1.11 לא התייצב המשיב ומדברי בא כוחו עלה כי המשיב יודע על מועד הדיון. בית המשפט הוציא צו הבאה כנגד המשיב והורה כי יוכל להשתחרר באם יופקד סכום של 1,500 ₪.

בתאריך 9.1.11 התקיים דיון נוסף בעניינו של המשיב שאף אליו לא התייצב המשיב ובית המשפט בנסיבות הללו הוציא כנגד המשיב צו הבאה ללא שחרור.

בתאריך 9.2.11 התקיים דיון נוסף בפני המותב הדיוני אליו המשיב שוב לא התייצב ובאמצעות בא כוחו טען כי חולה והמציא אישור. בית המשפט לא קיבל טיעוני המשיב מפי בא כוחו, הורה על חידוש צו ההבאה ללא שחרור תוך שציין כי הגיעה העת בעבור הנאשם לחדול מהעלאת סיבות שונות להעדר התייצבות ודחה את האישור שהוצג כמצדיק את התייצבות בפני בית המשפט.

בהתאם לצו ההבאה שהוצא נעצר המשיב ביום 3.3.11 כשהוא שוהה בחברון והוגשה כנגדו בקשה כמפורט לעיל.

ב"כ המבקשת עתר להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים וכן לחלט את ההפקדה במזומן ואת ההתחייבות העצמית שכן לדבריו המשיב הוכיח בהתנהגותו ששום תנאי לא יבטיח התייצבותו לדיונים והדרך היחידה לוודא תקינות ההליך השיפוטי בעניינו הינה לדאוג כי יובא לדיונים באמצעות השב"ס ממקום מעצרו.

ב"כ המשיב טען כי בקשה למעצר עד תום ההליכים בנסיבות הללו הינה בקשה מרחיקת לכת. לדבריו עילת המעצר היחידה הנטענת הינה החשש להימלטות מהדין וחשש זה ניתן לאיין באמצעים דרסטיים פחות ממעצר מאחורי סורג ובריח.

ב"כ המשיב אף הפנה לעובדה כי דיון הוכחות ראשון בעניינו של המשיב קבוע לחודש ספטמבר 2011 ולא הגיוני כי המשיב ישהה במעצר מהיום ועד למועד זה רק לצורך הבטחת התייצבותו.

אקדים ואומר כי אכן התנהגותו של המשיב מלמדת זלזול בהוראות בית המשפט כאשר המשיב פעם אחר פעם מתרץ בתירוצים כאלה ואחרים אי התייצבות ולא מאפשר תקינות ההליך המשפטי בעניינו, הליך אשר בו מעורבים גם נאשמים נוספים.

המשיב בהתנהלותו מונע קידום ההליך, מביא לבזבוז זמן יקר של הצדדים ובעיקר של בית המשפט ומשבש את ההליכים.

יחד עם זאת נשאלת השאלה האם יש לנקוט כנגד המשיב בסנקציה החריפה ביותר בדמות מעצרו במשך חודשים ארוכים מאחורי סורג ובריח לצורך הבטחת התייצבותו.

אודה כי נוכח החזרתיות בהתנהגותו של המשיב ואי התייצבותו אין מדובר לטעמי בבקשה מרחיקת לכת ואולם בעת הזו ולו לפנים משורת הדין אהיה נכונה לאפשר למשיב הזדמנות אחת אחרונה נוספת כשמובהר למשיב באופן חד משמעי כי מדובר בהזדמנות אחת יחידה ואחרונה.