מדינת ישראל נ' גבאי(עציר)

גזר דין

הנאשם אברהם גבאי, הורשע על פי הודאתו בעבירות של גניבת רכב, התחזות כאדם אחר במטרה להונות וחבלה במזיד ברכב, נהיגת רכב מנועי ללא רישיון נהיגה וכן בעבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.

אין מחלוקת, כי בתאריך 30/9/09 סמוך לשעה 19:30 גנב הנאשם רכב מסוג: "פיג'ו" מתוך חניה באחד מן הבניינים ברחוב ביאליק בנתניה. הנאשם גנב את הרכב מתוך החניה, הניעו ונסע מן המקום תוך שהוא נוהג בו ללא רשיון נהיגה, עד אשר התנגש במשאית. כתוצאה מן התאונה נגרם לרכב הגנוב נזק כבד. בהמשך, הגיעו שוטרים למקום; אלו ביקשו מן הנאשם להזדהות ובתגובה התחזה הנאשם לאדם אחר, היינו הנאשם מסר את פרטיו של אחיו. השוטרים חשדו בנאשם ולאחר שטען כי אין בידיו תעודה מזהה נמצאה תעודה מזהה על גופו והתגלתה זהותו האמיתית.

בעניינו של הנאשם נתבקש תסקיר קצין מבחן. מן התסקיר מתחוור, כי המדובר בנאשם בן 48, גרוש, אשר התגורר בבית אמו באור עקיבא. הנאשם התמכר לשימוש בסמים והוא מוגדר כמכור מזה 35 שנים. מגיל צעיר התחבר הנאשם לחברה עבריינית. הוא לא שירת בצבא ועסק בעבודות מזדמנות. בשנת 1986 נישא הנאשם אולם למרבה הצער אשתו התמכרה אף היא לשימוש בסמים ולפיכך בנותיו הוצאו מחזקת ההורים ונמסרו לאימוץ על רקע אי מסוגלות ההורים לגדלן. לנאשם אין כל קשר עימן. הנאשם ניסה בעבר להיגמל - ונכשל. הוא הועמד בפיקוח שרות המבחן אולם גם צו המבחן הופקע משום שהנאשם ניתק קשר, לא שיתף פעולה והסתבך בביצוע עבירות פליליות. שרות המבחן התרשם כי הנאשם מודע למגבלותיו אולם הוא חסר כוחות להתמודד עם התמכרותו. הנאשם לא הסתיר מקצינת המבחן כי ביום בו ביצע העבירות נשוא כתב אישום זה הוא ביקש להגיע למוסד גמילה משם ברח כעבור שעתיים. בכסף אותו קיבל ממשפחתו הוא רכש סמים ואף נטל כדורים נגד דיכאון וכתוצאה מכך הסתבך בביצוע העבירות נשוא תיק זה.

ב"כ המאשימה דרש למצות את הדין עם הנאשם. הוא סקר את עברו הפלילי העשיר. מתברר, כי הנאשם צבר לחובתו 23 הרשעות קודמות, מתוכן 48 עבירות של התפרצות לרכב במטרה לגנבו, 2 מקרים של התפרצות לבנין, התפרצויות לדירות וכן 6 אירועים של שימוש ברכב ללא רשות. בנוסף, מנויות לחובתו עבירות של נהיגה ללא רשיון נהיגה, שימוש במסמך מזויף, בריחה ממשמורת חוקית וכן עבירות של אלימות.

עוד הצביע ב"כ המאשימה על העובדה שלחובת הנאשם עונש מאסר מותנה בן 12 חודשים נשוא תיק 4130/05 מביהמ"ש השלום בנתניה שם הוא נדון לעונש של 48 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לאחר שצירף תיקים רבים אשר היו תלויים ועומדים נגדו.

כן טען ב"כ המאשימה, כי הנאשם ביצע העבירות נשוא תיק זה זמן קצר בלבד לאחר ששוחרר מן הכלא ובהיותו אסיר ברשיון ובכך יש לראות חומרה בלתי מבוטלת. התובע הצביע על פסקי דין שניתנו בביהמ"ש העליון בהם הוטלו עונשי מאסר כבדים על גנבי רכב - רע"פ 11754/05 ורע"פ 300/08.

ב"כ הנאשם טען כל אשר ניתן לזכות הנאשם. ראשית הוא הדגיש כי הנאשם הודה והביע חרטה. שנית הוא טען כי בעת ביצוע העבירות לא היה הנאשם בגדר אסיר ברשיון. בהתייחסו לעבירות טען הסנגור כי הנאשם לא נתכוון לגנוב את הרכב ולמוכרו אלא לנסוע בו לכיוון ביתו. עוד הוא טען כי המדובר היה ברכב מוזנח. עוד הדגיש הסנגור, כי הנאשם השתמש בסמים ואף המשיך ונטל כדורי "קלונקס" בכמות בלתי סבירה כך שדעתו של הנאשם השתבשה. הסנגור טען עוד, כי המדובר בנאשם מכור לסמים וכי יש להתייחס אליו כאל אדם אשר סובל ממחלה קשה. חרף התמכרותו מבין הנאשם כי הסיכוי היחיד שנותר לו לשרוד הוא לעבור טיפול גמילה והוא אכן החל עושה צעדים בכיוון זה. מתברר, כי עת ריצה הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל, הוא טופל בתחליף סם, טיפול זה היטיב עמו אולם עם שחרורו הוא שב לצרוך סמי רחוב.

אין ספק כי המדובר בביצוע עבירות חמורות אשר ראויות לתגובה עונשית הולמת, בעיקר על רקע כשלונותיו של הנאשם בעבר ועל רקע עברו הפלילי העשיר. בנסיבות המקרה דנן לא מדובר רק בעבירה של גניבת הרכב ממקום חנייתו אלא בגרימת תאונת דרכים אשר הסתיימה בדרך נס ללא פגיעות בנפש, שכן הנאשם מעולם לא זכה לקבל רשיון נהיגה.

בשים לב להודאתו של הנאשם בביצוע העבירות שיוחסו לו החלטתי לגזור לו את העונשים הבאים:

28 חודשי מאסר מתוכם 18 חודשים לריצוי בפועל מיום מעצרו ה-1/10/09; היתרה תהא על תנאי למשך שנתיים לבל ישוב ויעבור עבירה שיש עמה יסוד של שליחת יד ברכוש לא לו או עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה או עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

הנני מפעיל במצטבר את עונש המאסר המותנה נשוא תיק 4130/05 מביהמ"ש השלום בנתניה בן 12 החודשים. סה"כ ירצה הנאשם 30 חודשי מאסר ואלו יימנו מיום מעצרו ה- 1/10/09.

הנני פוסל אותו מקבל ומהחזק רשיון נהיגה מסוג כלשהו למשך 5 שנים מיום שחרורו מן הכלא.

הנני ממליץ בפני שלטונות שב"ס לשבץ את הנאשם במתקן כליאה שבו הוא יוכל לעבור טיפול רציני של גמילה מסמים. דומני שהנאשם מבין כי זו ההזדמנות האחרונה שלו להיגמל משימוש בסמים ואולי אף להשיב אליו את בני משפחתו. שלטונות שב"ס מתבקשים איפוא לעשות כל מאמץ ולשבץ את הנאשם במתקן כליאה שבו יוכל לעבור את טיפול הגמילה.

זכות ערעור בתוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי.

ניתנה והודעה היום י"ב אייר תש"ע, 26/04/2010 במעמד הנוכחים.

משה גינות, שופט

ב.ב.

הוקלד על ידי: בטי ברייטברט