מדינת ישראל נ' בנסוסן(עציר)

החלטה

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] התשנ"ו-1996.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית – עבירה לפי סעיף 7 (א) + 7 (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973, ושל ניסיון אספקת סם מסוכן – עבירה לפי סעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973, וסעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

מן האמור בכתב האישום עולה כי בתאריך 13/7/10 בסמוך לשעה 20:30 החזיק המשיב ברכב סם מסוג חשיש במשקל נטו של 1537.07 גרם, המחולק ל- 16 יחידות שלא לצריכתו העצמית, וכי את הסמים האמורים ניסה הנאשם לספק לאחר, שזהותו אינה ידועה.

במהלך הדיון בבקשה הוצג לי חומר החקירה.

ב"כ המבקשת טען כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום. בבקשה נטען כי קמה עילת מעצר של מסוכנות וכן קיימת חזקת מסוכנות סטטוטורית. לעניין זה נטען כי למשיב עבר פלילי מכביד בעבירות של רכוש, אלימות וסמים, בגינם ריצה מאסרים בפועל.

ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה לעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. בהתייחס לעבירה של ניסיון אספקת סם נטען כי לא ניתן לייחס למשיב את העבירה האמורה, שכן המשיב לא הוזהר על כך במסגרת חקירתו במשטרה.

בהתייחס לעילת המעצר ציין ב"כ המשיב, בהתייחס לעברו הפלילי של המשיב, כי מדובר בעבירות שהתיישנו ונמחקו ואסור למבקשת למסור את המידע לבית המשפט.

ב"כ המשיב הפנה לפסיקה בה שוחררו נאשמים לחלופות מעצר. כן הפנה ב"כ המשיב לפסיקה לפיה נגזר דינם של נאשמים בעבירות מסוג זה למאסר בעבודות שירות.

עוד נטען כי המשיב לא הסתבך בעבירות סמים מזה עשרים שנה, ועל כן יש לשקול חלופת מעצר.

ב"כ המבקשת טוען כי גם אם ייקבע שלא היה מקום להגיש את המרשם הפלילי, הרי שיש בעבירות המיוחסות למשיב כדי להקים עילת מעצר. עם זאת נטען כי לא קיימת התיישנות.

באשר לטענה לפיה המשיב לא נחקר במשטרה על עבירת ניסיון אספקה, נטען כי הדבר נודע במהלך החקירה.

דיון ומסקנות

תנאי מהותי והכרחי למתן צו למעצר עד תום ההליכים הוא שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה, כאשר בשלב זה נבחן הכוח הפוטנציאלי של הראיה (ר' בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל).

כאמור, הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה לעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית.

בהתייחס לעבירה של ניסיון אספקת סם, נראה כי לאור הודעתו של המשיב במשטרה, לפיה אמור היה המשיב להעביר את החבילה ממקום מסוים למקום אחר ואף לקבל על כך תשלום וכן לאור דבריו בהודעתו לפיהם חשד כי מדובר בהעברה של סמים (הודעה מיום 14.7.10 עמ' 3 ש' 55, 59, 66), יש ראיות לכאורה גם לעניין זה.

טענות ב"כ המשיב בהתייחס לאזהרת המשיב וכן טענתו בעניין מודעותו של המשיב לתכולת החבילה, מקומן להתברר במסגרת ההליך העיקרי.

לעניין עילת מעצר, הרי שנוכח מהות העבירה, קמה עילת מעצר סטטוטורית לפי סעיף 21 (א) (1) (ג) (3) לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] התשנ"ו-1996.

על כן גם לו היתה מתקבלת טענת ב"כ המשיב לעניין התיישנות העבירות ומחיקתן בהתייחס לעברו הפלילי של המשיב, הרי שעדיין קיימת עילת מעצר.

עם זאת, משהצדדים טענו בעניין מסירת המידע מהמרשם הפלילי לבית המשפט, אתייחס בקצרה גם לעניין זה.