מדינת ישראל נ' בן שלוש

הכרעת דין

הנאשם הואשם באיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז-1977 ובחבלה במזיד ברכב, עבירה לפי סעיף 413 ה לחוק העונשין תשל"ז-1977.

המאשימה העידה שני עדים, את מר שמואל דוד (ע"ת 1) ואת גב' איילה דוד (ע"ת 2). כן הוגשה כראיה אמרת הנאשם (ת/1).

הנאשם בחר להעיד.

ע"ת 1, מר שמואל דוד, העיד שרכב הנאשם חתך לנתיב בו נסע. בתגובה העד צפר. בהמשך הנסיעה, רכב העד ורכב הנאשם עצרו ברמזור אדום לפני צומת. הנאשם ירד מרכבו והתקרב לרכב העד. מר דוד סגר את חלונות רכבו ונעל את דלתות המכונית. הנאשם החל לצעוק "אני אהרוג אותך" כשלדברי העד הוא אינו זוכר "את המילים בדיוק" (ע' 6 לפרוטוקול שורה 30). הנאשם הכה בידיו על שמשת רכבו של העד והחל ללכת בחזרה לכיוון מכוניתו. או אז, הסתובב הנאשם והגיע בחזרה למכוניתו של העד. הנאשם הכה באגרופו "בכל הכוח" בחלון דלת הנהג (ע' 7 לפרוטוקול שורה 3). החלון התנפץ ושברי זכוכית עפו לתוך הרכב. לאחר שהאור ברמזור התחלף לאור ירוק ולאחר שאנשים במקום החזיקו בנאשם, הצליח העד לנסוע מהמקום. העד נסע למשטרה והגיש תלונה .

העד הכחיש שהיה סדק בחלון הקדמי מצד שמאל ברכב העד בטרם הכה עליו הנאשם. לעניין דברי האיום, לאחר ריענון זכרונו של העד הוא העיד שהנאשם אמר לו "אני אהרוג אותך, מה אתה עושה, אני ארצח אותך" (ע' 9 לפרוטוקול שורה 9).

בחקירה נגדית השיב לשאלות הסנגור שהרכב בו נסע מסוג סיטרואן קסרה שנת ייצור 2002 שנרכש יד שנייה מחברת ליסינג. הרכב נמסר לפירוק לפני שנה. העד לא זכר שאי פעם הייתה בעיה בדלת או בחלון הנהג (ע' 10 לפרוטוקול שורה 29). לשאלה אם הרכב היה מעורב קודם לאירוע בתאונת דרכים, השיב לאחר הרהור, ש"לא זוכר" (שם, שורה 18).

מר דוד לא הסכים עם גרסת הנאשם שהעד הוא אשר "חתך" עם רכבו לנתיב נסיעתו של הנאשם.

הסנגור הציג בפני העד את גרסת הנאשם לפיה הוא אמר לעד "יא מטומטם איך אתה נוהג, מה אתה עושה, אתה רוצה להרוג אותי, אתה רוצה לרצוח את המשפחה שלי". מר דוד דחה את גרסת הנאשם וחזר ואמר שהנאשם אמר לו "אני אהרוג אותך, מה אתה עושה? אני ארצח אותך" (ע' 12 לפרוטוקול שורות 2 - 8).

איילה דוד, ע"ת 2, הינה אשתו של העד שמואל דוד. לדבריה, רכב הנאשם השתלב בנתיב נסיעתם ללא איתות ובעלה צפר. בעת שעצרו על מנת לציית לרמזור אדום, הנאשם ירד מרכבו והתקרב לרכבם. הנאשם החל לאיים ולצעוק "אף אחד לא יעשה לי כזה דבר, אני אהרוג אתכם, אני ארצח אתכם, אני לא זוכרת בדיוק." הנאשם הסתובב כדי לחזור לרכבו אך פתאום חזר ו"הלם עם אגרוף" בחלון השמאלי קדמי ברכבו של הנהג ו"החלון. התנפץ לרסיסים" (ע' 15 לפרוטוקול שורה 31 - ע' 16 לפרוטוקול שורה 2). אנשים במקום החזיקו את הנאשם ובהתחלף הרמזור לאור ירוק הם נסעו מהמקום. בחקירתה הראשית התבקשה העדה לנסות לזכור בדיוק מה אמר הנאשם והיא השיבה "אני אהרוג אותך אני ארצח אותך" (ע' 17 לפרוטוקול שורות 1 - 2).

משאלות הסנגור בחקירה הנגדית עלה שהעדה הגיעה לתחנת המשטרה עם בעלה סמוך אחרי האירוע. יחד עם זאת, לא נגבתה ממנה הודעה. במועד אחר היא כתבה מכתב בו תיארה את השתלשלות המקרה. בעלה העביר את מכתבה למשטרה. המכתב נושא את התאריך 13.10.09, שלכאורה בעלה הוסיף בכתב ידו (האירוע מיום 7.10.09). העדה לא ידעה אם התאריך על גבי המכתב הוא היום בו היא כתבה את המכתב או היום בו היא מסרה את המכתב לבעלה (ע' 21 לפרוטוקול שורה 27).

גב' דוד דחתה את האפשרות שרכבם "חתך" את רכב הנאשם (ע' 21 לפרוטוקול שורה 12). העדה אמרה שבעלה צפר פעמיים ולא פעם אחת בצפירה ארוכה כפי שהעיד בעלה. כאשר ב"כ הנאשם עימת את העדה עם הסתירה השיבה "שיכול להיות (שהיא) לא זוכרת ..." (ע' 23 לפרוטוקול שורה 17).

העדה זכרה שרכב הנאשם עמד משמאל לרכבם אך לא הייתה בטוחה אם הפרידו נתיב אחד או שניים בין כלי הרכב (ע' 23 לפרוטוקול שורות 27 -29).

בחקירה נגדית העדה אישרה שהנאשם צעק וצרח, שהוא אמר "נכון שאף אחד לא יעשה לי דבר כזה" ושהוא קילל את בעלה ואמר לו "יא מטומטם". היא לא זכרה אם הנאשם אמר לבעלה "תצא מהאוטו ותיתן לי פרטים" (ע' 24 לפרוטוקול שורות 8 - 17).

ב"כ הנאשם שאל את העדה "אני אומר לך מה (הנאשם - ד.פ.) אמר (לבעלך - ד.פ.), הוא אמר "יא מטומטם, איך אתה נוהג ככה? תצא תיתן לי פרטים, אתה רוצה להרוג את המשפחה שלי, לרצוח את המשפחה שלי?" זה מה שהוא אמר ולא לרצוח אתכם." העדה השיבה "זה לפי דעתך" (שם, שורות 18 -20).

העדה השיבה לשאלות הסנגור שהרכב בו נסעה הוא רכב של בעלה שנרכש על ידו לפי שהכירו. היא לא ידעה אם הרכב היה מעורב בתאונת דרכים. לדבריה, הרכב נמסר לפירוק בשל בעיות מכאניות (שם, שורות 22 - 32).

גב' דוד השיבה לסנגור שהם נעלו את הדלתות וסגרו את החלונות ברכבם כי היא פחדה מהנאשם (ע' 25 לפרוטוקול שורה 5). היא אישרה שהיא שמעה את הדברים שלטענתה נאמרו על ידי הנאשם, בעת שחלונות הרכב היו סגורים (שם, שורה 18).

בחקירה חוזרת, בעקבות התנגדות לשאלת התובע, בית המשפט שאל את העדה לגבי תשובתה לסנגור "זה לפי דעתך" (ראה לעיל). העדה השיבה שכוונתה הייתה שגרסת הנאשם אינה מקובלת עליה (ע' 26 לפרוטוקול שורות 21-22).

נגבתה אמרתו של הנאשם במשטרה (ת/1) כ-10 ימים אחרי האירוע נשוא כתב האישום.

הנאשם טען שרכב המתלוננים ניסה לעקוף את רכבו מימין ומשמאל, אילצו לבלום בלימת פתע והוא כמעט איבד שליטה על מכוניתו (ת/1 שורות 5-6). כלי הרכב עצרו ברמזור אדום והוא ירד מרכבו והגיע אל הרכב השני. לדבריו הוא אמר לנהג השני "...יא מטומטם איך אתה נוהג אתה רוצה להרוג את המשפחה שלי, תצא תן לי פרטים". לעניין החלון אמר שהוא דפק על החלון פעמיים כדי לדבר עם הנהג והחלון התנפץ. לדבריו "...בדיעבד כשהתקרבתי אל הרכב קודם לכן זכור לי כי היה סדוק בחלקו האמצעי מין שריטה שבלטה, החלון התפורר תוך שניות... (ת/1 שורות 9 - 14). הנאשם הדגיש באמרתו שהופתע מניפוץ החלון ושלא התכוון לשבור את החלון (שם, שורות 12 - 13).