אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' בן שטרית(אסיר)

מדינת ישראל נ' בן שטרית(אסיר)

תאריך פרסום : 24/10/2010 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום רמלה
33132-09-10
24/10/2010
בפני השופט:
עדנה יוסף-קוזין

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מאור בן שטרית (עצור)

החלטה

1.          כנגד המשיבים, אב ובניו, הוגש כתב אישום בגין עבירות לפי פקודת הסמים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. בכתב האישום (בסעיף 5) נטען כי במהלך החודשים שבין ינואר-אוגוסט 2010 נהגו צרכני סמים לטלפן למשיבים, להזמין סמים ובעקבות זאת לתאם מקומות מפגש שהיו סמוכים למקום מגוריהם של הצרכנים.

 

2.          אין מחלוקת לעניין הראיות לכאורה ומשכך, קמה עילת מעצר בעניינם של המשיבים מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים").

3.המשיבים נאשמים בעבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, שאינן עבירות הנוגעות לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי. חזקה באישומים שכאלה כי מתקיימת עילת המסוכנות ובהתאם להלכה הפסוקה, ככל שמדובר בעבירות סמים, רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן יהיה לשלול חזקת מסוכנות ולהצדיק חלופת מעצר. ר' בש"פ 4585/09 מדינת ישראל נ' מידברג, נבו הוצאה לאור, פסקה 9 לפסה"ד. לטעם שבעטיו נקבעה בעבירות סמים חזקת מסוכנות נאמר בבש"פ 6439/09 אבו לבן נ' מדינת ישראל:

"ואמנם, לא בכדי נקבעה חזקה זו, באשר קיים קושי ליתן אמון, ברגיל, בסוחרי סמים, כי לא ישובו לעיסוקם הטומן בחובו סיכון רב לעצמם, לאחרים, ולחברה בכללותה, אם הדבר יתאפשר להם, ואפילו יהיו נתונים במעצר בית (ראו בש"פ 3977/09 כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 18.6.09))". (16.08.05, נבו הוצאה לאור, פסקה 8 לפסה"ד).

ור' גם החלטת כב' השופטת א' פרוקצ'יה בבש"פ 294/06 בלעום נ' מדינת ישראל:

"סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים קובע כי עבירה על פי פקודת הסמים המסוכנים, למעט עבירה הנוגעת לשימוש או החזקת סם לשימוש עצמי, חזקה עליה כי היא מעלה יסוד של מסוכנות; על אחת כמה וכמה כך הוא, כאשר אדם מואשם במספר עבירות של סחר, המתפרשות על פני תקופה של כחודש ימים, שמתיאורן עולה כי הנאשם מספק כל דרישה לסם המוצגת בפניו, בזמינות ללא סייג. כנגד מסוכנות יתירה זו, נדרש משקל הוכחתי נגדי רב העשוי לספק את הבטחון הנדרש לציבור כי חלופת מעצר, באם תוחל, לא תשמש את הנאשם להמשך פעילותו בסחר בסמים גם ממקום מעצר הבית בו הוא ישהה. הצורך להגן על הציבור מפני סוחרי סמים אינו צריך הדגשה. הוא מחייב גישה מניעתית ברורה ומוגדרת, תוך הפעלת זהירות והקפדה מפני נטילת סיכונים העלולים להסתיים בהמשך פגיעה בשלום הציבור.

עובדת גילו הצעיר, יחסית, של העורר ועברו הנקי אינם משמשים, בנסיבות העניין, משקל שכנגד למסוכנותו, העולה מריבוי העבירות בהן הוא מואשם ונוכח חומרתן. גם העובדה כי מדובר בסמים שאינם מוגדרים כקשים אינה משנה את פני הדברים לעניין זה..." (21.02.06, נבו הוצאה לאור, פסקה 7 לפסה"ד).

4.    ב"כ המשיבים אישר כאמור קיומן של ראיות לכאורה ותחולתה של עילת מעצר סטטוטורית. טענתו היחידה של ב"כ המשיבים היא כי הנסיבות המיוחדות של כל אחד מהמשיבים, מחייבות ליתן תסקיר שירות המבחן, כדי לבדוק באם יש פתח ליישום הוראת המחוקק כי בכל מקרה תבחן חלופת מעצר. ב"כ המבקשת טען כי בנסיבות אין מקום להורות על קבלת תסקיר שירות המבחן ואין להורות על שחרור לחלופת מעצר.

המסגרת המשפטית

 

5.בהתאם להלכה הפסוקה, המדיניות הנוהגת והמקובלת הינה כי בדרך כלל יש להורות על מעצר עד לתום ההליכים של נאשם המואשם בביצוע עבירות של סחר בסמים וזאת על מנת להגן על שלום הציבור. בית המשפט יחרוג מכלל זה במקרים בהם קיימות נסיבות חריגות אשר מצדיקות את שחרורו של הנאשם לחלופת המעצר. ר' בש"פ 11439/04 אלקויד נ' מדינת ישראל (פסקה 5 לפסה"ד). יצוין בעניין זה היה מדובר בעורר ללא עבר פלילי ובעל משפחה ובית המשפט הורה על מעצרו עד תום ההליכים.

6.בית המשפט מצווה, על-פי סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים, לשקול בכל מקרה אם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו של הנאשם פחותה. ההלכה הפסוקה מורה כי אף שככלל אין בית המשפט נוהג לשחרר עברייני סמים המובאים בפניו לחלופת מעצר, מחויב הוא לבחון בכל מקרה, בהתאם לנסיבותיו, האם יש בנמצא חלופת מעצר שתפיג את מסוכנותו של הנאשם. ר' בש"פ 10562/05 גבאי נ' מדינת ישראל, 04.12.05, נבו הוצאה לאור, פסקה 4 לפסה"ד. בש"פ 3120/02 עמר נ' מדינת ישראל, 23.04.02, נבו הוצאה לאור, פסקאות 7-8 לפסה"ד.

7.עם זאת, ההלכה קובעת כי קיימים מצבים אשר בהם מלכתחילה אין צורך בבחינת חלופה קונקרטית. כך נאמר לעניין זה בבש"פ 352/10 שמעון נ' מדינת ישראל, כב' השופטת א' חיות:

"אכן, בכל מקרה הבא בפניו מחויב בית המשפט לבחון האם ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך של שחרור בערובה, אך ככל שבית המשפט מגיע למסקנה כי נסיבות העניין אינן מצדיקות שחרור לחלופת מעצר וכי אין בנמצא, על דרך העיקרון, חלופה שתאיין את עילת המעצר, אין צורך בבחינת חלופות קונקרטיות (ראו: בש"פ 8646/09 עמר נ' מדינת ישראל, פיסקה 7 (טרם פורסם, 10.11.2009); בש"פ 9447/04 זבידאת נ' מדינת ישראל, פיסקה 6 (לא פורסם, 2.11.2004))." (12.11.09, נבו הוצאה לאור, פסקה 6 לפסה"ד).

בעניין זה היה מדובר באישום אחד בגין הספקת סם מסוכן וסחר בו, בגינו נעצר העורר עד תום ההליכים. בית המשפט דחה את הערר וקבע:

"במקרה שלפנינו קבעו הערכאות קמא כי אין מקום להורות על עריכת תסקיר מטעם שירות המבחן ולבחון חלופה קונקרטית, נוכח עברו הפלילי המכביד של העורר, אשר זה לא מכבר השתחרר ממאסר ותלוי ועומד נגדו מאסר על-תנאי בגין עבירות סמים. התנהלות העורר מלמדת לכאורה על העדר מורא מפני החוק והדבר מעצים את מסוכנותו ומצדיק את המסקנה אליה הגיעו הערכאות קמא. טענתו כי החל בהליך של גמילה מסמים אין בה כדי לשנות ממסקנה זו. ככלל, הליכי מעצר עד תום ההליכים אינם השלב הראוי להורות בו על  שילובו של נאשם במסגרות גמילה טיפולית (ראו בש"פ 3036/08 עמראווי נ' מדינת ישראל, פיסקאות 6-5 (טרם פורסם, 1.6.2008), והמקרה דנן אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים סטייה מכלל זה." (פסקה 6 לפסה"ד).

8.בבש"פ 352/10 אבו לבן נ' מדינת ישראל, בו היה מדובר בכתב אישום אשר ייחס לעורר 1 עבירות סחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, נקבע ע"י כב' השופטת ע' ארבל:

"לא ראיתי כי במקרה דנן התקיימו אי אלו נסיבות חריגות המצדיקות כי מקרה זה יבודל מן הכלל הרגיל בעסקאות סמים, וכי דווקא בו נורה על שחרור העוררים לחלופת מעצר. אמת, עברו של העורר 2, שהוא צעיר בשנים באופן יחסי, נקי מעבירות, ואולם, על רקע טיב המעשים והסיכון הרב שבמערכת המשומנת והיעילה שהופעלה במקרה הנוכחי, נדמה כי פוחת משקלה של עובדה זו במסגרת השיקולים הנשקלים בשאלת מעצרו (ראו בש"פ 2797/94 רבאיעה נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 2.6.94) שבו ציין השופט י' זמיר כי "גם מי שלא היה מעורב בעסקי סמים צריך לדעת כי בית המשפט לא יטה לו חסד משנתפס לראשונה בעבירה מסוג זה. להיפך. כדי להרתיע אנשים, שלא יסתבכו ברשת הסמים, עליהם לדעת מראש מה כבד המחיר שיושת על כל מי שנסחף ונתפס ברשת זאת")." (נבו הוצאה לאור, 16.08.09, פסקה 9 לפסה"ד).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ