מדינת ישראל נ' בן קליפה(עציר)

החלטה

בפניי בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: "החוק").

כתב האישום -

נגד המשיב הוגש כתב אישום בת.פ. 28804-11-13 (בבית משפט זה) בו העובדות כדלקמן:

בתאריך 11.13.2013 בשעה 09:30 לערך, הגיע המשיב למרכז הגמילה מסמים בשד' בן גוריון בחיפה (המכונה "מרכז הגפן"). אין חולק כי המשיב מטופל מזה זמן רב בתחליף סם במרכז דומה בחוף שמן, אך הוא ביקש לעבור לטיפול במרכז הגפן במקום בחוף שמן, ולצורך כך הגיע למרכז הגפן. או אז, נאלץ המשיב להשתמש בשירותים ציבוריים הנמצאים ליד המרכז ואשר נמצאים במתחם שמגודר עם שער שהיה נעול.

המשיב טיפס על הגדר, קפץ מעבר לגדר ונכנס למתחם של השירותים.

כאשר ביקש לצאת החוצה – הגיע לאזור המתלונן, עובד שירותי התברואה של עירית חיפה, אשר היה אמור לנקות את השירותים והיה לו מפתח לשער של המתחם. המשיב ביקש ממנו לפתוח לו את השער על מנת שיוכל לצאת. בתגובה, המתלונן שאל את המשיב כיצד הוא נכנס, ואז אמר לו המשיב: "תפתח את השער או שאני אהרוג אותך", תוך שהוא דופק את ראשו בשער וגורם לעצמו חבלות מהן ניגר דם.

המתלונן פתח למשיב את השער אך במקום לצאת ולומר "תודה", המשיב תקף את המתלונן בכך שאחז בחולצתו, חבט מכת אגרוף בכתפיו, בראשו ובעורפו וכופף את ראשו. למתלונן נגרמה המטומה עם פצע קל בקרקפת וכאבי שרירים בידיו (על פי האישור הרפואי מיום 13.11.2013, כלומר – יומיים לאחר האירוע, וראו כי מיד לאחר התקרית, המתלונן מסר כי הוא לא נזקק לטיפול רפואי). בנוסף, נשברו משקפי השמש של המתלונן.

בהתאם, בכתב האישום מיוחסות למשיב עבירות של איומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, היזק לרכוש במזיד ותקיפת עובד ציבור.

קיומן של ראיות לכאורה –

לגבי ההיזק הנטען לרכוש – אין כל אינדיקציה שהמדובר במעשה שבוצע במזיד והמתלונן עצמו מסביר שהמשקפים נפלו כאשר המשיב הכה אותו. לגבי שלוש העבירות האחרות, אשר ממילא הן העיקריות והמשמעותיות יותר, הרי שקיימות ראיות לכאורה.

ראשית, יש לראות שמהמתלונן נגבו שתי הודעות אשר בהן הוא מגולל את סיפור המעשה וההודעות באופן עקרוני, לגבי התקיפה הנטענת והאיום, עולות האחת בקנה אחד עם השניה. שנית, גרסת המתלונן בהודעות תואמת את התלונה שמסר לשוטרים שהגיעו למקום ראשונים. שלישית, המשיב אינו מכחיש את העובדה שהיה במקום, שביקש שהמתלונן יפתח לו את השער וכי אכן כך היה. הוא אמנם מכחיש את השמעת האיום טרם פתיחת השער ואת התקיפה לאחר פתיחת השער – אך עסקינן במי שמודה שהיה במקום הנטען בזמן הנטען. רביעית, ישנן אינדיקציות לחבלות על גופו של המתלונן מיום האירוע המתאימות לתיאור של התקיפה.

לכן, יש ראיות לכאורה, ועם זאת אבקש לציין שתי נקודות חשובות בנוגע לעוצמת הראיות (ויש לדבר אף חשיבות בכל הנוגע לעילת המעצר בהיבט של רף המסוכנות).

תחילה אפנה לכך שהמאבטח של מרכז הגמילה, אשר אליו פנה המתלונן מיד לאחר האירוע, מוסר בחקירתו כי הוא מצא את המשיב יושב על שפת המדרכה, לקח אותו חזרה לתוך השירותים על מנת שישטוף את הדם שהכתים את פניו ואמר לו לעזוב את המקום. ואכן, בשלב זה עזב המשיב את המקום והלך לביתו (שם נעצר). כלומר, שהמשיב לא ברח מהמקום לאחר האירוע, אלא התיישב על המדרכה וחיכה (לא ברור למה).

בנוסף, אפנה לכך כי אותו המאבטח העיד שהוא הגיע למקום לאחר ששמע את המתלונן צועק, אך כשהגיע, המתלונן לא התלונן על האיומים או על התקיפה אלא אמר שהמשיב גנב לו שקית עם חפצים אישיים. אותו מאבטח מוסר שהוא אכן ראה את המשיב מחזיק בשקית, הוא לקח את השקית והשיב אותה למתלונן – והתברר שזו השקית של המתלונן. אין בכתב האישום זכר ללקיחת השקית, כיון שהמתלונן מסביר בעדותו שהוא השאיר אותה על הרצפה ליד המשיב שעה שהלך לקרוא למאבטח, אך החשוב הוא שיש משמעות לכך שנטילת השקית היתה תלונתו העיקרית של המתלונן באזני האדם הראשון שהגיע לעזור לו לאחר ששמע אותו צועק.

נקודה נוספת היא שהמתלונן טוען בעדותו כי המשיב איים עליו פעמים באומרו "אני אהרוג אותך" – פעם אחת כאשר דרש שיפתח לו את השער ולדברי המתלונן הפעם השניה היתה אחרי שהמאבטח הגיע למקום, באזני אותו המאבטח (עמ' 2 לחקירתו מיום 13.11 בשעה 08:44 שורה 21). ברם אולם, המאבטח נשאל בחקירתו אם הוא שמע את המשיב מאיים על המתלונן והשיב בשלילה. לכן, יתכן שיש ראיות לכאורה לגבי השמעת הדברים "הראשונה בזמן" (כאשר המשיב היה מאחורי הגדר וביקש "לשכנע" את המתלונן לפתוח את השער), אך יש גם משקל מסויים לכך שהמתלונן טוען שהאיומים הושמעו פעמיים, והטענה לגבי השמעת הדברים בפעם השניה נסתרה על ידי המאבטח.

קיומה של עילת מעצר –

היות וקיימות ראיות לכאורה לתקיפתו של עובד הציבור, כך סתם, ודווקא לאחר שהוא פתח למשיב את השער ואיפשר לו לצאת ממקום שהוא לא היה אמור להיכנס אליו מלכתחילה – ברי כי קיימת עילת מעצר שעניינה מסוכנותו של המשיב.

האם קיימת חלופת מעצר –

כידוע , בכל מקרה של מעצר עד תום ההליכים יש לשקול ולבחון חלופת מעצר.