מ"ת
בית משפט השלום ירושלים
|
28097-10-10
18/10/2010
|
בפני השופט:
גד ארנברג
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
יוסי בן יונס
|
|
החלטה
בפני בקשה להארכת תנאי השחרור שנקבעו על פי החלטתי מיום 10.10.10 בעת שהובא המשיב בפני בבקשה להארכת מעצרו על פי הצהרת תובע. באותה החלטה הוריתי לשחרר את המשיב למעצר בית בבית אמו. כמו כן הוריתי למשיב להפקיד סך של 750 ₪ וערבות עצמית וערבות צד ג' בסך 2,000 ₪ כל אחד. התנאים מולאו והמשיב שוחרר למעצר בית.
המבקשת מבקשת להמשיך את תנאי השחרור כאשר את מעצר הבית היא מבקשת שהמשיב לא יבצע בבית אמו משום שאמו איימה על תובעת כאשר הוגשה בקשה להארכת מעצר של האח של המשיב שהשתתף ביחד איתו בביצוע העבירה המיוחסת למשיב בכתב האישום.
ב"כ המשיב מסכימה כי קיימות ראיות לכאורה ואולם, לדבריה, לא קיימת עילת מעצר ולפיכך היא מבקשת לשחרר את המשיב ואם בימ"ש יחליט לשחררו למעצר בית, מבקשת היא שמעצר הבית יהיה בבית אמו משום שאין קרוב משפחה אחר שבביתו יוכל המשיב לבצע את מעצר הבית.
כאמור, הצדדים לא חלוקים על קיומן של ראיות לכאורה. בדרך כלל עבירות כנגד רכוש לא מלמדות על מסוכנות המצדיקה מאסר ואולם, על פי ההלכה הפסוקה, גם עבירות רכוש בנסיבות מסויימות יכולות ללמד על מסוכנות. בנדון דנן, מדובר במשיב שבעוד הוא מחכה לתסקיר בקשר לעבירות דומות שביצע והורשע בהן (עבירה של גניבת רכב ועבירה של חבלת רכב), ביצע המשיב את העבירה של נסיון לגניבת רכב. נראה לי כי יש בכך כדי ללמד על מסוכנות שמצדיקה מאסר ושקילת תנאי שחרור. מעיון בכתבי האישום בהם הורשע המשיב, עולה כי כל העבירות שביצע המשיב בוצעו בשעות הערב והלילה, לפיכך, נראה כי ניתן יהיה להסתפק בשלב זה במעצר בית שיהיה בשעות הלילה בלבד. דבר זה יאפשר למשיב להמשיך בעבודתו בשעות היום כך שגם כלכלת הבית תיפגע פחות.
לאור כל האמור, אני מורה כי תנאי השחרור שנקבעו ע"פ החלטה מיום 10.10.10 ישארו בתקפם לבד מתנאי מעצר הבית שהוא יחול בין השעות 22:00 ל 06:30. יתר תנאי השחרור ישארו בתקפם.
ניתנה והודעה היום י' חשון תשע"א, 18/10/2010 במעמד הנוכחים.
גד ארנברג, שופט
הוקלד על ידי: אתי אחיטוב
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת