מדינת ישראל נ' בן זקן(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, לפי סעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות לבית מגורים לבצע גניבה, גניבה, היזק לרכוש במזיד והחזקת כלי פריצה.

ב"כ המשיב טוענת כי אין בידי המשטרה ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב.

בכל הנוגע לאישום השני, לדבריה מהחומר המצוי בתיק עולה כי הג'פקה נתפסה בתוך ביתו של המשיב, המדובר בכלי עבודה שכל אדם מן הישוב מחזיק בביתו. לענין זה השיב ב"כ המבקשת כי ממילא כי גם אם תתקבל טענת ב"כ המשיב במלואה, הרי שהבקשה לא נסמכת על אישום זה ומוכן הוא לוותר עליו לצורך הדיון היום.

המחלוקת אם כך מתמקדת בכל הנוגע להתפרצות לדירה.

לטענת ב"כ המשיב כבר בתאריך 01/05/10 ידעה המשטרה כי נפרצה דירת המתלוננים, וכי מתוך הדירה נגנבו שני מחשבים ונשק.

לדבריה, בהודעתו הראשונה במשטרה מוסר המתלונן כי זמן קצר לפני הפריצה, מישהו דפק בדלת הבית, וחיפש מישהו, כאשר הוא טוען כי אותו אדם נראה לו חשוד ומציין כי אותו אדם נראה "קצת ערבי" גובה 1.80, שיער אפור קצר, נראה כבן 45.

ב"כ המשיב מלינה מדוע המשטרה לא טרחה לחקור מי הוא אותו אדם שנראה חשוד.

אציין כי דווקא התיאור שמוסר המתלונן, מתיישב (מבלי שכמובן יש בדבר כדי להוות הכרעה לגופו של ענין ומדובר בהתרשמות ראשונית וכללית בלבד) עם מראהו של המשיב שהובא בפני.

מוסיפה וטוענת ב"כ המשיב, כי היחידה החוקרת עצרה את המשיב כבר ביום 03/05/10 לאחר שנתפסו בחזקתו שני מחשבים.

חקרה אותו בחשד להחזקת רכוש החשוד כגנוב ושחררה אותו, ואף מס' ימים לאחר מכן החזירה לו את שני המחשבים.

לדבריה, כל בסיס הנתונים המצוי כיום בידי המשיבה עליו מסתמכת לצורך בקשת המעצר עד תום ההליכים, היה מצוי בידיה כבר אז, שכן היו בידיה עדויות המתלוננים, היו בידיה מידעים המצביעים על המשיב כמי שחשוד בביצוע ההתפרצות וגניבת הנשק, והיו בידיה המחשבים שנתפסו בחזקת המשיב.

ב"כ המשיב מעלה תמיהה מה התחדש שהוביל למעצרו של המשיב והגשת בקשה למעצרו עד תום ההליכים חודש ימים לאחר מכן.

נכון הוא ואין חולק כי כבר כאשר נעצר המשיב, ביום 03/05 היו בידי המשטרה חשדות ואולי חשדות מבוססים, כי המשיב הוא זה שביצע את ההתפרצות. אולם לא היה בחשדות אלה די על מנת להוות ראיות לכאורה למיוחס למשיב.

גם הבדל בסיסי וברור ביותר בין חשדות לבין ראיות לכאורה ונדמה שהדברים אינם מצריכים הרחבה יתרה והסברים מפורטים.

כל אותן חשדות שהיו בידי המבקשת, בדמות מידעים, בדמות מחשבים שלא ניתן היה לקשור אותם לבעליהם, שכן פורמטו, לא באים הם בגדר ראיות לכאורה ולכן מן הדין היה כי ככל שאין בידי המשטרה ראיות לכאורה, תורה היא על שחרורו של החשוד.

נדמה כי דווקא המשטרה נקטה משנה זהירות עת שחררה את המשיב בשלב זה ובדין עשתה כן שכן באותו שלב לא היו בידיה ראיות לכאורה.

שונים הם פני הדברים שעה שלאחר שנעשתה בדיקה מעבדתית הועתק הדיסק הקשיח ושוחזר, ניתן היה להגיע באופן ודאי וחד משמעי לבעלי המחשב ונוצר אותו קשר בין הפריצה המדוברת לבין הרכוש שהוחזר על-ידי המשיב זמן קצר ביותר לאחר אותה פריצה.

משעה שאך ביום 30/05/10 היו בידי המבקשת ראיות ברורות הקושרות את הרכוש שנתפס בחזקת המשיב לפריצה הרלוונטית, אז ורק אז הייתה הצדקה להגשת כתב אישום כנגד המשיב ובנסיבותיו של המשיב, אף הצדקה לבקשת מעצר עד תום ההליכים.