מדינת ישראל נ' בן דרור ואח'

החלטה

בפניי בקשה מטעם נאשמים 1, 3, 4, 6 (להלן בהחלטה זו – המבקשים), הנוגעת למסירת חומר חקירה לידיהם.

1. ברקע הבקשה מצויה החלטה מיום 8.10.13 בבקשה קודמת של המבקשים, אשר התייחסה גם היא לקבלת חומר חקירה (להלן – ההחלטה הקודמת). באותה החלטה נדרשתי בין היתר לבקשה של המבקשים לקבל לידיהם הקלטות ותמלולים של כל השיחות בין הנאשמים בהליך שבכותרת, ובין עובדי העיריות ויועצים לעיריות, אשר נקלטו במסגרת האזנות סתר. בהחלטה עמדתי על כך, שלא הוצבע על נתונים אשר יש בהם כדי לערער את תוקפה של ההנחה לפיה פעולות המיון והסיווג נעשות בהגינות ובאחריות. עמדתי על כך, שהבקשה הוגשה, על רקע מכלול נסיבות העניין, תוך השתהות, בלא טעם טוב לכך. קבעתי גם, כי אין אינדיקציה קונקרטית המעלה ספק ממשי לעניין האופן בו סווגו השיחות. כן עמדתי על כך, שהחומר המבוקש נוגע על פי הבקשה למצג הכוזב המיוחס לנאשמים או מצב דעתם של אלה שרומו על פי הטענה. ציינתי, כי בכתבי התשובה שהוגשו על ידי המבקשים לא הועלתה בהקשר זה טענה ספציפית (להבדיל מכפירה כללית), אשר החומר המבוקש דרוש לבירורה.

2. על רקע כל אלה, קבעתי, בשים לב לכך שחלק מן השיחות בין הגורמים הנוגעים לחלק זה של הבקשה מוינו כרלוונטיות, כי ב"כ המאשימה יעיין בדפי ההפקה הרלוונטיים. קבעתי כי ככל שעולה מהן אינדיקציה המאפשרת זיהוין של שיחות הנופלות לגדר הקטגוריה המבוקשת, מתבקש בא כוח המאשימה לקיים בדיקה מדגמית של המיון והסיווג של אותן שיחות כבלתי רלוונטית. הוריתי, כי ב"כ המאשימה יודיע על תוצאות בדיקתו.

3. הודעה כאמור הוגשה. עולה ממנה כי בוצעה האזנה נוספת לכל שיחות הנאשמים עם 7 עובדי רשויות, אשר פורטו בה. עולה ממנה גם, כי בהמשך לביצוע ההאזנה, הועברה לעיון ההגנה שיחה אחת, אשר פרטיה נמסרו.

4. בהמשך להחלטה נוספת אשר הורתה על כך, הגישו הנאשמים תגובה להודעה. בתגובה עתרו לכך שיתקיים מהלך של בירור אמות המידה שעמדו ביסוד מיון השיחות, של נכונות אמות המידה ושל ישימותן. כן עתרו כי תיערך בחינה האם בדקה המאשימה את כל מספרי הטלפון הקשורים לעיריות וליועציהן, ובכלל זה האם נבדקו כל מספרי הטלפון של משרדי העירייה, העשויים לשמש את המשוחחים. בסופם של דברים עתרו, פעם נוספת, למסירת כל השיחות בין הנאשמים ובין עובדי העיריות ויועציהן.

5. בהמשך לכך התקיים על פי החלטתי דיון במעמד הצדדים (2.12.13). אומר כבר עתה, כי בהמשך לדיון האמור, לא מצאתי הצדקה ליתן הוראות אופרטיביות נוספות ביחס לחומר החקירה המבוקש. גם בעקבות הדיון האמור אין בפניי נתונים ממשיים, העשויים להצדיק בחינה נוספת של החומר הנדון, או מסירה של חומרים נוספים. אפרט בקצרה את הטעמים ביסוד קביעות אלה.

6. מן החומר שבפניי עולה, כי בהמשך לדיון הקודם, התקיים מהלך בדיקה נוסף בהיקף נרחב על ידי ב"כ המאשימה. מהלך זה תאם בהיקפו ובטיבו את ההוראות שניתנו בהחלטה הקודמת. היקפו אף מלמד על כך, שהמאשימה החמירה עם עצמה, ביחס למה שנדרשה לעשות באותה החלטה. תוצאות המהלך אינן מלמדות כי נפלו ליקויים של ממש בתהליך מיון החומר. יש להזכיר, בהקשר זה, כי מדובר בחומר האזנות סתר גולמי, החובק אלפי שיחות. איתורה של שיחה אחת נוספת שנמסרה לנאשמים אינה נוטה להצביע על צורך במהלך של בדיקה חוזרת מלאה או במסירת חומרים שסווגו כבלתי רלוונטיים, לידי המבקשים.

7. (א) המבקשים טוענים, כי מעיון בתמליל שיחה שנמסר לידיהם בהמשך להחלטה הקודמת, ואשר סווגה על ידי המאשימה כשיחה נוגעת, עולה כי מדובר בשיחה רלוונטית. תגובת המבקשים, בה עתרו לבדיקות נוספות כמתואר לעיל, באה בין היתר על רקע זה, ועל רקע טעות בזיהוי אחד הדוברים בשיחות.

(ב) אין בעניינים אלה כדי להצדיק את המהלכים המבוקשים, או מהלכים נוספים. עיינתי בתמליל השיחה שבדיון, אשר הועבר בהסכמה לעיוני. על פי תוכנו, התמליל אינו סב על איזה מן העניינים שבמחלוקת בתיק שבכותרת. ניתן לזהות בו קשר עקיף לעניינים אלה, שכן מדובר בשיחה בין עובד עירייה לאחד הנאשמים, בו נדונה הצעה של נאשמת אחרת. עם זאת, השיחה סבה על עניין שאינו מן העניינים נשוא כתב האישום. בנסיבות אלה, אין לי יסוד לתייג כבלתי סביר את סיווגה של השיחה כשיחה נוגעת, להבדיל משיחה רלוונטית. זאת, גם על פי אמות המידה המרחיבות שנקבעו בפסיקה ביחס לסוגיית הרלוונטיות, וגם בהינתן טענות הנאשמים אודות יסודותיה של עבירת קבלת דבר במרמה.

8. בשולי הדברים אציין, כי המבקשים טענו שלא ברור כי סיווג השיחה האמורה כנוגעת היה קשור לחלק בשיחה בה דנים הדוברים בהצעה של מתחרה עסקית. ברם, מן הדיון עלה כי עניין זה אכן היה קשור לסיווג השיחה כנוגעת. במצב זה, יש בסיס להניח כי, לכל הפחות, שיחות שכללו אלמנטים כאמור סווגו כנוגעות, וכי אין בנמצא שיחות הכוללות אלמנטים דומים, אשר לא ידוע לנאשמים עליהן.

9. המבקשים עומדים בטיעוניהם על כך, שלא פורטו על ידי המאשימה כל מספרי הטלפון, אותם ריכזה לטענתה במסגרת הבדיקה שערכה בהמשך להחלטתי. בנסיבות אלה, לטענתם, לא ניתן לדעת אם כל המספרים הצריכים לעניין רוכזו. המבקשים מפנים בהקשר זה לשמות של יועצים לעיריות, אשר נפקדו מהודעת המאשימה. בדיון עלה, כי מספרי הטלפון ששימשו בסיס לבדיקה הנוספת נלקחו מהודעות שנגבו במהלך החקירה. עולה גם, כי היו אנשים, אשר בוצעו האזנות למספרי הטלפון שלהם, אשר לא נגבו מהם הודעות. זהו הטעם לכך, שהבדיקה הנוספת לא התייחסה לאותם גורמים.

10. אין בעניין זה כדי להצדיק מהלך של בדיקה נוספת. לכתחילה, הוריתי על בדיקה בעלת אופי מדגמי. העובדה, שהוצבע על מספרי טלפון רלוונטיים אשר לא נכללו בבדיקה, אינה גורעת מטיבה של הבדיקה שבוצעה. זאת ועוד. לא הועלתה טענה קונקרטית, הנוגעת לאותם גורמים שמספריהם לא נבדקו, המצביעה על פוטנציאל ממשי, להבדיל מתיאורטי, לגילוין של שיחות רלוונטיות נוספות. ספציפית, לא הופניתי, גם הפעם, לחומר ראיות ברור, ממנו עולה פוטנציאל כאמור.

11. מן הדיון שבפניי עולה, כי למשקלטים אשר סיווגו את חומר החקירה לא ניתנו הנחיות מפורטות, הנוגעות לעבירת קבלת הדבר במרמה, העומדת במרכז טיעוני המבקשים. ברם, גם בכך אין כדי להצדיק מהלך נוסף של בדיקה או מסירת חומרים. זאת, מכמה טעמים.

(א) ראשית, טענת הנאשמים בהקשר זה, כי ביחס לעבירה של קבלת דבר במרמה, יש רלוונטיות למצב דעתם של עובדי העיריות, בכל הנוגע לשיקולים ששקלו הלכה למעשה, נושאת בשלב זה, במידה רבה, אופי תיאורטי. היא אינה קושרת עצמה באופן מפורט להיבט רלוונטי בראיות הרבות שבתיק, לרבות ההודעות של נאשמים ועובדי עיריות, ממנו עולה כי לגבי עניין זה קיימת בשלב זה שאלה ממשית במחלוקת, הראויה לבירור. בתוך כך, אף לא עולה טענה קונקרטית לגבי שיחה, אשר ידוע למבקשים על קיומה, ואשר לא נמסרה לידיהם, אשר יש בה רלוונטיות לעניין על פי אמות המידה הנזכרות.

(ב) שנית, ספק רב אם ניתן ליישב טענה אפשרית כי מי מאנשי הרשויות היה מודע לתיאומים הנטענים בכתב האישום, עם עמדת הנאשמים בתשובותיהם לכתב האישום, בהם כפרו מכל וכל בתיאומים הנטענים.

(ג) שלישית, טענתם האמורה של הנאשמים אינה קושרת עצמה באופן ברור דיו עם תוכנה של המרמה הנטענת בכתב האישום, הסבה בעיקרה על קיומו של מצג כוזב ביחס לתנאים שנקבעו במכרזים נשוא כתב האישום.

(ד) רביעית, עולה מן הדיון כי המשקלטים היו חוקרים בכירים ברשות להגבלים עסקיים אשר היו מצויים בפרטי החשדות. אלה כללו גם עבירה של קבלת דבר במרמה (כפי שאף עולה מן ההודעות שנגבו). נמסר כי עברו הכשרות ספציפיות לגבי עבירות אלה. יש יסוד מוצק להניח, אפוא, כי המשקלטים היו מודעים ליסודות העבירה בעת מיון השיחות.

(ה) חמישית, נערכו פעולת בקרה על ידי הפרקליטים שטיפלו בעניין. יש יסוד להניח כי פעולות אלה הביאו בחשבון את אמת המידה המרחיבה הנקוטה בדין בשאלת הרלוונטיות בשלב גילויים של חומרי חקירה. עולה גם, מן התיאור שנמסר, כי פעולות בקרה אלה היו, לכל הפחות, מניחות את הדעת, הגם שהתמקדו בשיחות שנערכו בנקודות הזמן הסמוכות לעריכת המכרזים שבמחלוקת. מעצם טיבו, הליך בקרה אינו חובק כל שיחה ושיחה. אמת המידה הטמפורלית שאומצה בהקשר זה היא סבירה, גם אם יכולות להיות שיחות רלוונטיות בנקודות זמן נוספות.

12. המבקשים מעלים סימן שאלה הנעוץ בכך, שלעומת מאות שיחות שסווגו כרלוונטיות, מעטות השיחות (כעשרים ושתיים) שסווגו כנוגעות. ברם, הוסבר על ידי המאשימה, כי בתהליך המיון, ננקטה אמת מידה מחמירה, לפיה שיחות שהיה ספק אם הן נופלות לגדר שיחות רלוונטיות או נוגעות, סווגו כרלוונטיות. אין לי יסוד לפקפק בתיאור זה. בנסיבות אלה, גם בעניין זה אין כדי לסייע למבקשים.