מדינת ישראל נ' בלוט

בפני

השופט אבישי קאופמן

הכרעת דין

בתיק זה החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

לנאשם יוחסה נהיגה רשלנית וסטייה מנתיב נסיעה שגרמה לתאונת דרכים. המדובר באירוע מיום 8.4.09 במהלכו אירעה תאונת דרכים בין רכבו של הנאשם לבין ניידת משטרה שנסעה בכיוון הנגדי. על פי כתב האישום סטה הנאשם מנתיב נסיעתו והתאונה אירעה בנתיב נסיעת הניידת. הנאשם כפר באשמה וטען כי ההיפך הוא הנכון והניידת היא שסטתה מנתיבה והתאונה אירעה בנתיב נסיעתו שלו.

כאמור לעיל, לאחר שמיעת העדים ושקילת טענות הצדדים מצאתי כי נותר בי ספק של ממש באשמתו של הנאשם.

מטעם המאשימה העידו 4 עדים. נהג הניידת המעורבת בתאונה מר יואל פרידמן, בוחן התנועה מר קריחלי, וכן שני שוטרים שהגיעו למקום לאחר אירוע התאונה מר אבו ריש ומר אבו עסלה.

עדותו של מר אבו ריש לא תרמה להבהרת המחלוקת בין הצדדים, אולם על פי עדות מר אבו עסלה הודה הנאשם בפניו בסטייה מנתיב נסיעתו: "גם הנהג של הרכב הפרטי, ששמו נג'יב בלוט, אמר לי שבעת נסיעתו בכביש חורפיש לכיוון מעלות האוטו שלו החליק בעקומה החדה בירידה ופגע בחזיתו של הרכב המשטרתי". הנאשם טען כי לא פגש כלל בשוטר אבו עסלה במקום בטרם פונה בידי אמבולנס.

על פי גרסת מר פרידמן אירעה התאונה בשעה 16:50 לערך, והנאשם טוען כי פונה לבית החולים כרבע שעה לאחר מכן. בדוח מד"א, אשר הוגש בהסכמת המאשימה לאחר קבלת תעודת עובד ציבור, נרשם 17:45 עד 18:30. הסנגור טען כי המדובר ברישום מרגע הגעת אנשי מד"א למקום ועד הפינוי לבית החולים. מאחר והמאשימה אשר עמדה תחילה על חקירת נציג מד"א לבירור משמעות הרישום, וויתרה בהמשך על החקירה, לא נסתרה הטענה כי אכן פינוי הנאשם מהמקום החל בשעה 17:45.

מר אבו עסלה, אשר טען כאמור כי הנאשם הודה בפניו באחריות לתאונה בעיד כי הגיע למקום בסמוך לשעה 18:00, וכי לא ראה כלל אמבולנס במקום.

מאחר ואין מחלוקת כי הנאשם פונה מהמקום באמבולנס ולאור רישומי השעות והכחשת הנאשם את פגישתו במר אבו עסלה, המסקנה היא כי אכן הנ"ל הגיע למקום רק לאחר פינויו של הנאשם.

לפיכך, עולה חשש כבד כי הדברים שרשם מר אבו עסלה מפיו של הנאשם לכאורה לא נאמרו על ידו כלל ועובדה זו מטילה צל כבד על כלל הראיות מטעם המאשימה.

בנסיבות אלה, ולמרות שקיימת עדותו האובייקטיבית של מר קריחלי בדבר אירוע התאונה בנתיב נסיעת הניידת, נותר בי עדיין ספק של ממש האמנם הממצאים שמצא מר קריחלי תואמים את המצב כפי שהיה לאחר אירוע התאונה, שמא נעשה שינוי כלשהו במצב בטרם הגיע.

לעניין זה יצוין כי הנאשם ונוסע הרכב שעימו העידו כי הנאשם התבקש בידי נהג הניידת המשטרתית להזיז את רכבו לאחר עצירתו בעקבות התאונה ולהעמידו במקום בטוח, בעבר השני של הכביש, בניגוד לנתיב הנסיעה. יש לזכור כי חוות דעתו של הבוחן כי התאונה אירעה בנתיב הנסיעה של הניידת התבססה על מקומם של שברים שנמצאו ליד הניידת. אין המדובר בחריצים סימני בלימה או דחיפה בכביש, אלא במיקום הניידת ושברים בסמוך לה. הבוחן הגיע למקום בשעה 20:10, דהיינו כשלוש שעות וחצי לאחר התאונה, כך שלא ניתן לשלול את האפשרות כי במשך זמן זה נעשה שינוי כלשהו במצב הדברים במקום, אשר השפיע על מסקנת הבוחן.

לאור האמור לעיל, ועל אף שדומה כי הכף נוטה לחובת הנאשם, הרי עדיין נותר בי ספק של ממש שאינו מאפשר לי לקבוע כי הוא ביצע את העבירות המיוחסות לו מעל לספק סביר, ולפיכך אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 45 יום.

ניתנה היום, יא אייר תשע"א , 15 מאי 2011, במעמד הנאשם, בא-כוחו עו"ד ח'יר וב"כ המאשימה רס"ב שקולניק.