מדינת ישראל נ' בכר(עציר) ואח'

החלטה

1.במענה לכתב האישום, העלה ב"כ נאשם 3 טענות מקדמיות, שרובן ככולן דנות בפסול בכתב האישום.

הסנגור לא ציין מהו הבסיס המשפטי לטענתו, וראוי שהיה עושה כן, וככל הנראה, כוונתו לטענות במסגרת סעיף 149 (3) או (4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982.

2.בקליפת אגוז ניתן לומר שטענותיו מכוונות בעיקר לכך שהמדינה מייחסת לנאשם 3 עבירות שאין בידה ראיות להוכחתן. במילים אחרות, טענותיו של ב"כ הנאשם 3 שבעובדות המתוארות באישומים הראשון, החמישי, השישי, השביעי, השמיני, התשיעי והעשירי אין כדי לגבש את העבירות המיוחסות לו בהוראות החיקוק. לכל היותר הן מגבשות עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע או עבירה של ייצור נשק. לשיטתו, גם אם מרשו ייצר נשק, תוך שהוא יודע ומסכים למה מיועד אותו נשק, אין בכך כדי לגבש שותפות שלו בעבירות המיוחסות ליתר הנאשמים.

3.נציין, כי לא מצאנו ממש בטענות מקדמיות אלו של ב"כ הנאשם 3, שכן עדיין לא הוצגו בפנינו הראיות שנמצאות בידי התביעה, ולא מן הנמנע שבסופו של דבר תצליח המדינה להוכיח בראיותיה את אחריותו של הנאשם 3 כמבצע בצוותא מכח סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").

4.בנוסף, ב"כ נאשם 3 טוען לפגם שנפל במספר אישומים, שבהם ציינה התביעה, טווח תאריכים לא ספציפי, לדוגמא, בין 12.10.10 ל-06.02.11 (ראו אישום שמיני סעיף 4).

לטענתו, הדבר מקשה על מרשו, שמבקש לטעון טענת אליבי, לעשות כן.

5.גם טענה זו דינה להידחות, ולו מן הטעם של סעיף 85 (4) לחסד"פ, הקובע שכתב האישום יכיל: "תיאור העובדות המהוות את העבירה בציון המקום והזמן, במידה שאפשר לבררם". ניסוח כתב האישום, כאמור, עומד בדרישת הסעיף.

יתרה מזאת, משאין בפנינו ראיות,ייתכן והאירועים המיוחסים לנאשם אכן נמשכו בכל אותם מועדים.

6.טענה נוספת של ב"כ הנאשם 3 עניינה בכך שבאישום התשיעי בכתב האישום המתוקן מציינת התביעה בסעיף 4 ב' כי: "הנאשמים, יוסף וא"א, כולם או מקצתם מילאו את המיכלים בדלק..." לטענת הסנגור, לא ניתן להתגונן מול אישום כה כללי ואין לדעת אם מרשו נכלל או לא נכלל בגדר האנשים להם מיוחסת פעולה זו.

7.טענה זו בדין יסודה. התביעה הודיעה כי מבקשת לתקן את כתב האישום באופן שיירשם שלנאשם 3 לא מיוחסת פעולה זו.

8.בפתח תשובתה של ב"כ התביעה לטענות המקדמיות, הודיעה התובעת שלאחר שעיינה בטענותיו המקדמיות של ב"כ הנאשם 3, נוכחה כי נפלה טעות בהוראות החיקוק של האישום העשירי, ומבקשת לתקנו בהוספת הוראת חיקוק של עבירה של ייצור נשק, עבירה לפי סעיף 144 לחוק העונשין. בנימוקיה הפנתה לכך שבפרק העובדות של האישום העשירי, מתוארות פעולות שעניינן ייצור נשק, ובשל טעות קולמוס נשמטה הוראת החיקוק הרלוונטית. התובעת עתרה לתיקון כתב האישום. הסנגור מתנגד משום שלטענתו, אלמלא התיקון, היה מרשו מזוכה מעבירה זו.

איננו מוצאים ממש בטענה זו, וזאת בהתאם לסעיף 150 לחסד"פ.

מעבר לנדרש נציין, כי שמיעת ההוכחות טרם החלה, העובדות ידועות לנאשם 3 ולא ראינו כי ייגרם עיוות דין לנאשם מהוספת הוראת החיקוק.

9.המזכירות תעביר העתק החלטה זו לכל הסנגורים ולתביעה.

ניתנה היום, ו' אדר תשע"ב, 29 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

נורית אחיטוב, שופטת

אב"ד

מרים דיסקין, שופטת

רענן בן-יוסף, שופט