מדינת ישראל נ' ביריוטי

הכרעת דין

האישום

כנגד הנאשם – נהג אוטובוס "אגד" הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה ברשלנות, גרם נזק וחבלה של ממש. עוד נטען כי לא נקט בכל אמצעי הזהירות להבטחת שלומו של נוסע ושל כל אדם הנמצא בסמוך לרכב בטרם המשיך בנסיעתו (עבירה על תקנה 79(ב) לתקנות התעבורה).

בנסיבות כתב האישום נטען כי הנאשם נהג ברשלנות כאשר החל בנסיעה שעה שהמעורב-מר אסור יהודה ניסה לעלות לאוטובוס והנאשם סגר עליו את דלתות האוטובוס.

התשובה לאישום

היות שמנוסח האישום עולה כאילו החבלה של ממש נגרמה לנאשם מדלתות הרכב ונפילתו למדרכה לא הוזכרה כלל, כפרה הסנגורית גם בחבלה שנגרמה והציגה חוות דעת מהנדס (נ/3) לפיה דלתות האוטובוס נפתחות אוטומטית שעה שהן חשות ב "כל סטייה כמו: מהירות הדלת, שינוי מתח חשמלי או הפרעה בתנועה ע"י גוף זר הדלת נפתחת אוטומטית ואינה מאפשרת לכידת נוסע" (סעיף 9)... "אשר על כן לא יתכן מצב בו דלת האוטובוס מחצה את התובע כפי שהוא טוען" (שם סעיף 14).

בנוסף, טען הנאשם כי המעורב כלל לא הספיק לעלות על האוטובוס אלא ניסה להידחק שעה שדלתות האוטובוס החלו להיסגר, תוך שהוא דופק בידיו על החלק החיצוני של הדלתות וכתוצאה מכך איבד שיווי משקלו ונפל לאחור למדרכה. רק לאחר מכן הנהג פתח הדלתות והמעורב עלה לאוטובוס.

הנאשם שלל מכל וכל הטענה כי כל האירוע אירע בעת שהאוטובוס היה בתנועה וטען כי כל העת האוטובוס היה בעצירה בתחנה.

העדים והראיות שהוגשו

מטעם המאשימה העיד המעורב והוגשה עדותו במשטרה (ת/1) ותעודות רפואיות (ת/2), ואילו מטעם ההגנה העיד הנאשם והוצגו: עדותו במשטרה (ת/3), הודעתו ב"אגד" (נ/2), חוות דעת מהנדס "אגד"(נ/3), תדפיס מתוך מערכת המחשב של האוטובוס המלמד על התחנות, זמני נסיעה ומספר הנוסעים שעלו וירדו בכל תחנה (סומן בטעות נ/1) והעתק מתביעה לפיצוי נזקי גוף שהגיש המעורב (נ/1).

דיון בראיות והכרעה

דלתות האוטובוס לא גרמו לנאשם שבר בצלעות

החבלה נגרמה מנפילתו ארצה

לאחר שמיעת הראיות והגשת תעודות רפואיות מביה"ח, בלא חקירת רופאים, אין מחלוקת כי לנאשם (בן 78) נשברו שלוש מצלעותיו (7,8,9 משמאל) באירוע נשוא כתב האישום.

אחר שהוגשה חוות דעת המהנדס בהסכמה, אני קובעת על סמך האמור בה, כי דלתות האוטובוס לא יכלו לגרום לנאשם שבר בצלעות, באשר הדלתות נפתחות באופן אוטומטי.

גם על פי עדותו של הנאשם, השבר נגרם מנפילתו, לטענתו נפל על עמודים התוחמים את המדרכה (ראה פרוטוקול עמ' 2 ש' 20-22) וכך העיד: "עליתי בדלת הראשונה הוא היה ממהר וסגר את הדלת עליי. אני לא זוכר איך זה היה בדיוק. הוא סגר עליי, צעקו לו אנשים בפנים, הוא פתח את הדלת, מהלחץ של הדלת נפלתי על הברזלים של העיריה". על כך חזר גם בחקירתו הנגדית: "כשאני נפלתי שברתי את הצלעות. מהלחץ של הדלת שהוא פתח אני נפלתי" (פרוטוקול עמ' 3 ש' 28).

אף מהתעודות הרפואיות עולה כי השברים מצד שמאל. לו היה מדובר בלחץ מאסיבי של הדלתות משני צידי גופו של הנאשם, מן הסתם היה לפגיעה זו זכר גם בצדו הימני של גופו.

השאלה שבמחלוקת

לטענת הנאשם נפילתו של הנוסע (בן 78) אינה באחריותו משום שהוא נפל בשל כך שהדף בידיו את דלתות האוטובוס הנסגרות בעת שהוא רץ מחוץ לאוטובוס, לאורך הדופן הימנית ומנסה להידחק לתוכו, כשהאוטובוס בעצירה מוחלטת, ואילו לטענת הנוסע נפילתו נבעה מאיבוד שיווי משקל עת עמד בתוך האוטובוס שהחל לנסוע כשדלתות האוטובוס נסגרות אליו וכשאלו נפתחו, הוא נפל לאחור מתוך האוטובוס החוצה.

דיון בעדויות והכרעה