מדינת ישראל נ' ביניארוישבילי(עציר)

פסק דין

1.מונחת לפניי עתירה להכריז על המשיב, מרבי (בן ישה) ביניאורישבילי, כבר-הסגרה על פי סעיף 3 לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954 (להלן: "החוק"), בגין עבירות פליליות בהן הוא מואשם בפדרציה הרוסית (להלן: "רוסיה").

2.בין מדינת ישראל ובין רוסיה קיים הסכם הקובע הדדיות בהסגרת עבריינים, והוא האמנה האירופית בדבר הסגרה, אשר פורסמה בכתבי אמנה 647, כרך 17, בעמ' 87 (להלן: "האמנה"), שנכנסה לתוקף לגבי ישראל ביום 26.12.67, ולגבי רוסיה ביום 9.3.2000. ביום 5.8.09 הגישה ממשלת רוסיה, באמצעות שגרירות רוסיה בישראל, בקשה להסגיר לידיה את המשיב בגין עבירה של אינוס בנסיבות מחמירות. על פי בקשת ההסגרה, מדובר בעבירה על פי סעיף 131(2)(ב) ו-(ג) לקודקס הפלילי הרוסי.

3.לפי סעיף 2(א) לחוק ("בחוק זה עבירת הסגרה היא כל עבירה שאילו נעברה בישראל דינה מאסר שנה או עונש חמור מזה"), העבירה המפורטת בבקשת ההסגרה הנה עבירת הסגרה (עבירת אינוס – עבירה לפי סעיף 345(ב)(5) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, עבירה שהעונש הקבוע בצדה הוא 20 שנה).

בקשת ההסגרה

4.על פי בקשת ההסגרה, בשעה שלוש לפנות בוקר לערך ביום 10.5.05, נהג המשיב ברכבו מסוג מרצדס בעיר בוריסוגלבסק שברוסיה. עמו נסע ברכב גבר אחר, בשם סרגיי, שזהותו אינה ידועה לרשויות רוסיה. במהלך הנסיעה הבחינו השניים במתלוננת – ילידת 1984, בשם פ.י., מלצרית במסעדה שבה שהו השניים קודם לכן – כשהיא צועדת בדרכה לביתה. המשיב החל לנסוע בעקבות המתלוננת. בצומת שבקרבת מקום עצר המשיב את רכבו לפני המתלוננת, ובכך חסם את דרכה. סרגיי יצא מן המכונית, תפס את המתלוננת בידה והכניסה בכוח למושב האחורי של הרכב. המשיב, יחד עם סרגיי, הסיעו את המתלוננת, בניגוד לרצונה, למקום הסמוך לגבולה הדרומי של העיר.

עוד עולה מהבקשה, כי כאשר הגיעו המשיב, סרגיי והמתלוננת לקצה העיר, עצר המשיב את רכבו, עבר ביחד עם סרגיי למושב האחורי של הרכב, והשניים דרשו מהמתלוננת לקיים עמם יחסי מין, והבטיחו למתלוננת לשלם לה כסף בתמורה לכך. משסירבה המתלוננת, החל המשיב לאיים עליה שירצח אותה אם תתנגד לקיים עמו יחסי מין. באותו זמן, תפס סרגיי את המתלוננת בחלק העליון של גופה ובידיה, המשיב הפשיט אותה מבגדיה והתפשט בעצמו, הניח את רגלה השמאלית על כתפו וקיים עם המתלוננת יחסי מין וגינאליים, חרף התנגדותה ותחנוניה.

לאחר שביצע את זממו, יצא המשיב מרכבו, אז קיים גם סרגיי יחסי מין וגינאליים עם המתלוננת, בניגוד לרצונה וחרף תחנוניה והתנגדותה.

5.עוד צוין בבקשה, כי במעשיו אלה, גרם המשיב לחבלות מרובות בגופה של המתלוננת, לרבות שטפי דם ושריטות בחלקן העליון הפנימי של רגליה, שטף דם בצד ימין של הבטן התחתונה ושטפי דם ושריטות בידיה של המתלוננת.

6.ביום 12.9.07 הוציא בית המשפט האזורי בבוריסוגלבסק, מחוז וורונג', רוסיה, צו למעצרו של המשיב, והעתק מצו המעצר מצורף לעתירה אשר הוגשה לבית משפט זה.

על בסיס צו המעצר האמור, מבקשת רוסיה מישראל את הסגרתו של המשיב.

חומר הראיות

7.לבקשת ההסגרה צורף חומר הראיות כדלהלן:

הודעות עדים

א.הודעת המתלוננת

לבקשת ההסגרה צורפה הודעתה של המתלוננת מיום 12.5.05, בה פירוט העובדות של האירוע המתואר לעיל. לדבריה, היא עובדת כמלצרית במסעדה בשם "חופיור" משעה 18:00 ועד השעה 02:00 לפנות בוקר. בתאריך 10.5.05, נשארה במסעדה לאחר שסיימה את עבודתה, כשבאותו זמן שהו במסעדה המשיב וגבר שהציג את עצמו בשם סרגיי. סרגיי הזמין אותה לריקוד, ולדברי המתלוננת, היא רקדה עמו מספר פעמים. לאחר מכן הציע לה סרגיי להסיע אותה לביתה, אך היא סירבה. מייד לאחר מכן יצאו סרגיי והמשיב ביחד מן המסעדה.

בשעה 03:00 לפנות בוקר, לערך, יצאה המתלוננת מן המסעדה והחלה לצעוד ברגל לכיוון ביתה. זמן קצר לאחר מכן, הבחינה המתלוננת ברכב בצבע בהיר שנוסע לאט בעקבותיה. כאשר החלה המתלוננת בחציית הכביש, נעצר הרכב לפניה והמתלוננת הבחינה במשיב הנוהג ברכב. באותו רגע, יצא סרגיי מהרכב ושוב הציע לה להסיע לביתה. המתלוננת שוב סירבה, ואז תפס אותה סרגיי בידה השמאלית והכניסה בכוח לתוך הרכב. לאחר שהוכנסה לרכב, ביצע המשיב פניית פרסה והחל לנסוע לכיוון גבולה הדרומי של העיר, יצא מגבולות העיר ועצר את הרכב במקום מבודד ליד נהר. המשיב וסרגיי יצאו מהרכב, התיישבו במושב האחורי ליד המתלוננת והציעו לה לקיים עמם יחסי מין תמורת כסף. משסירבה להצעתם וביקשה שיסיעו אותה לביתה, החלו המשיב וסרגיי לאיים עליה שירצחו אותה אם תתנגד, ואמרו לה כי במקום מבודד כזה איש לא ימצא את גופתה. לדברי המתלוננת, למרות שפחדה מאוד מאיומי המשיב וסרגיי, אשר היו שיכורים ואלימים מאוד, לא הסכימה לקיים יחסי מין עמם. מייד לאחר סירובה, תפס אותה סרגיי בפלג גופה העליון ובידיה, המשיב הוריד ממנה את מכנסיה ותחתוניה, ותוך שהיא מתנגדת לכך ואף ניסתה לבעוט במשיב אך ללא הצלחה, תפס המשיב את רגלה השמאלית, הניח אותה על כתפו וקיים עמה יחסי מין וגינאליים במשך כחמש דקות, זאת כאמור למרות התנגדותה ותחנוניה. משסיים המשיב לבצע בה את זממו, יצא מהרכב ואז סובב סרגיי את המתלוננת אליו, או אז קיים עמה אף הוא יחסי מין וגינאליים בכוח. לאחר מכן חזר המשיב לרכב וניסה לכפות עליה קיום יחסי מין בשנית. לדברי המתלוננת, היא החלה לבכות ולהתחנן שיניח לה, ובתגובה סטר המשיב למתלוננת ולאחר מכן הניח לה. לדבריה, היא ניצלה את ההזדמנות, התלבשה ויצאה מהרכב, ועקב סערת רוחה נכנסה לנהר ואמרה שהיא הולכת להטביע את עצמה. בתגובה, אמר המשיב כי "כך יהיה יותר פשוט בשבילה". סרגיי, מאידך גיסא, אמר למתלוננת לצאת מהנהר ולהיכנס לרכב. לאחר שנענתה לכך ונכנסה לרכב, הסיעו אותה המשיב וסרגיי חזרה לעיר והורידו אותה ליד המסעדה, שם היא פגשה באקראי בידידה, אדם בשם איגור, אשר שאל אותה מדוע היא רטובה ואז סיפרה לו המתלוננת את אשר אירע לה. איגור ואשתו הסיעו אותה לביתם ומשם חזרה המתלוננת לביתה.

ב. הודעת המשיב מיום 15.5.05

לדברי המשיב, ביום 10.5.05, בשעה 03:00 לערך, יצא ממסעדת "חופיור" בה בילה עם מכריו, על מנת לעשן סיגריה. בחוץ ניגשה אליו המתלוננת, אותה הכיר כבר לפני כן, והיא פתחה עמו בשיחה. מדבריו עלה כי המתלוננת הייתה בגילופין וביקשה ממנה להסיע אותה לראות את הגאות בנהר. המשיב הסכים והם נסעו ביחד במכוניתו מסוג מרצדס בצבע שחור. כאשר הגיעו השניים לנהר, יצאו מרכבו והסתכלו על הגאות, ולאחר מכן הציעה המתלוננת למשיב לקיים עמו יחסי מין תמורת כסף, אך הוא סירב מאחר שהמתלוננת הייתה במצב של שכרות. משסירב המשיב כאמור, הציעה לו המתלוננת להתרחץ עמה בנהר, אך הוא התייחס להצעתה זו כבדיחה ואז נכנסה המתלוננת למים בבגדיה לבדה. המשיב חשש שהמתלוננת עלולה לתבוע ולכן הוציאה מן המים והסיעה למלון "בוריסוגלבסק". עוד מסר המשיב כי כאשר הגיעו למלון, ביקשה ממנו המתלוננת להביא לה את חפציה האישיים מהמסעדה ולשם כך הלך למסעדה. בכניסה לבית המלון, פגש המשיב את אחד ממכריו, אשר עמו בילה זמן קצר קודם לכן, והמכר ביקש שיסיע אותו לביתו. המשיב הסכים, ואמר למכר ללכת ולחכות לו ברכבו. לאחר שחזר המשיב מהמסעדה עם חפציה של המתלוננת, אמרה לו המתלוננת כי מכשיר הטלפון הנייד שלה נעלם מתיקה, ועל כן הוא חייב לה 2,000 רובל, ועוד 1,000 רובל על הבילוי עמה. המשיב ביקש ממנה את מספר הטלפון שלה, על מנת להתקשר ולברר האם הטלפון נמצא ברכבו, הוא חייג את המספר אך הטלפון לא היה זמין. לאחר מכן נזכרה המתלוננת שהטלפון נמצא בתיק, וביקשה מהמשיב להביא לה את התיק מהשומר בכניסה למלון. המשיב הביא את התיק והטלפון אכן היה בתוכו. המשיב אמר למתלוננת כי היא לא תקבל כסף כלשהו ממנו, המתלוננת עזבה אותו ומאז לא ראה אותה בכלל.

בהודעתו האמורה מכחיש המשיב את כל המיוחס לו בתלונת המתלוננת, כולל את עצם קיומם של יחסי מין איתה.