מדינת ישראל נ' בוכריס(עציר) - פסקדין

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, בו יוחסה לה עבירה של תקיפה. על פי עובדות כתב האישום המתוקן ביום 8.1.2012 בשעות הערב נכנסה הנאשמת לדירת אחת משכנותיה בה שהתה באותה עת אימה, דרשה מהאם לשוב לביתה ותקפה אותה בכך שתפסה את המעיל שלבשה, טילטלה אותה, היכתה אותה בפלג גופה העליון, הצמידה אותה אליה ושפכה עליה מים.

בעניינה של הנאשמת התקבל תסקיר מקיף מטעם שירות המבחן המשקף תמונה בעייתית ובמידה רבה חסרת פתרון. מהתסקיר עולה כי מדובר באישה כבת 47, המתגוררת בשנים האחרונות בבית אימה. נסיונות לסייע בידה בעבר על ידי גורמי הטיפול בקהילה לא צלחו. מדובר בנאשמת הסובלת מליקויים נפשיים אך גם הפרוגנוזה לשינוי ולהטבה בהקשר זה נמוכה ביותר. נסיון לשלבה במסגרת הוסטל נכשל פרק זמן קצר לפני מעצרה לאחר שבחרה לעזוב את המקום זמן קצר לאחר השמתה בו. שירות המבחן מתרשם כי הקשר בין הנאשמת לבין אימה המתלוננת הינו תלותי ברמה פתולוגית וכי אין סבירות ממשית לכך שמצב זה ישתנה. צו מבחן בו שולבה בעבר לא מומש לאחר שהנאשמת לא הגיעה לטיפול באופן סדיר. הערכת שירות המבחן היא כי קיים סיכון להישנות דינמיקה של תלות ופגיעה בין השתיים ולמצבי אלימות חוזרים, אך בידי שירות המבחן אין את הכלים למנוע זאת ועל כן אין השירות בא בהמלצה טיפולית כלשהיא.

כאן המקום לציין כי אין מדובר בפעם הראשונה בו עומדת הנאשמת לדין בגין מעשה אלימות. בעבר הורשעה כבר ב-3 מקרים שונים של עבירות תקיפה, איומים ושימוש בכח, אך עיננו הרואות כי לא די היה בגזרי הדין הקודמים על מנת להביא להרתעה המיוחלת. נוכח המפורט בתסקיר ובהעדר כל הליך טיפולי העומד על הפרק, אין מנוס בנסיבות המקרה ולאור העבר, אלא להשית עונש מאסר שיהיה בו כדי לשקף את חומרת המעשים ואת מכלול הנסיבות, ולצידו מאסר על תנאי מרתיע.

יחד עם זאת, על עונש המאסר לקחת בחשבון גם את הנתונים המשמעותיים לקולא. בהקשר זה אזכיר כי אותן עבירות קודמות הינן ישנות באופן יחסי והאחרונה שבהם בוצעה בשנת 2003. הנאשמת לא ריצתה מעולם עונש מאסר בפועל ואין לי ספק כי החזקתה במעצר היתה קשה לה ומהווה מימד מרתיע וממשי בענישה. עוד יש לציין כי כתב האישום תוקן לקולא באופן משמעותי וכי הנאשמת בחרה לקחת אחריות ולהודות במיוחס לה ולחסוך את הצורך בשמיעת עדות האם. כל אלה אין בהם כדי להצדיק לאור חומרת המעשים את שחרורה המיידי של הנאשמת, אך מנגד גם עונש המאסר שיוטל צריך לשקף גמול הולם בנסיבות ועל אף החשש המצטייר מהתסקיר כי אין מדובר בהסתבכותה האחרונה של הנאשמת, יש לאפשר לה להוכיח כי היא עומדת מאחורי דבריה האחרונים וכי תמנע בעתיד מביצוע מעשים דומים.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

1.מאסר בפועל למשך 4 חודשים מיום מעצרה - 8.1.2012.

2.6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מיום שחרורה מהמאסר לא תעבור הנאשמת כל עבירת אלימות, לרבות איומים.

זכות ערעור בתוך 45 ימים.

המזכירות תסרוק את כתב האישום המתוקן במ/2.

ניתנה והודעה היום כ"ז אדר תשע"ב, 21/03/2012 במעמד הנוכחים.

חגי טרסי, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: