גזר דין – סופי – לגבי הנאשם 2
הנאשם 2 הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן בביצוע עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן:"חוק העונשין"), עבירה של זיוף בנסיבות מחמירות (מספר רב של מקרים), לפי סעיף 418 סיפא+29 לחוק העונשין וכן עבירה של קבלת דבר במרמה (מספר רב של מקרים), לפי סעיף 415 רישא+29 לחוק העונשין.
במהלך שנת 2007 השיג שובל חרמון בוסקילה (להלן:"שובל"), שבלונות ריקות של רישיונות נהיגה ותווי נכה וקשר קשר עם הנאשמים במטרה לזייף ולמכור תווי נכה ורישיונות נהיגה מזויפים. תפקידו של הנאשם 1 היה למצוא רוכשים לתווי הנכה המזויפים ותפקידם של הנאשמים 3 ו-4 היה למצוא רוכשים לרישיונות הנהיגה המזויפים. את פרטי הרוכשים העבירו הנאשמים 1, 3 ו-4 לשובל וקיבלו בעבור כל רוכש דמי תיווך. שובל העביר את פרטי הרוכשים לנאשם 2, אשר תפקידו היה לזייף את הרישיונות והתווים.
הנאשם 2 הדפיס על גבי השבלונות הריקות אותן הביא שובל, את פרטי הרוכשים, באופן שייחזו כרישיונות או תווי נכה אמיתיים על שם הרוכשים.
במהלך חודש פברואר 2007, פנה הנאשם 1 לאלעד מנחם (להלן:"אלעד") והציע לו לרכוש תו נכה מזויף תמורת 2,000 ₪. אלעד הסכים להצעה והעביר לו סך של 1,500 ₪. הנאשם 1 העביר את הכסף לשובל, אשר מסר את פרטיו של אלעד לנאשם 2 שזייף את התו.
בתאריך 15.06.07 פנה הנאשם 1 ליוסף בן גיגי (להלן:"יוסף") והציע לו לרכוש תו נכה מזויף תמורת 2,000 ₪. יוסף הסכים להצעה והעביר לו בתמורה סך של 2,000 ₪. הנאשם 1 העביר את הכסף לשובל, אשר מסר פרטיו של יוסף לנאשם 2 שזייף את התו.
במהלך חודש אוקטובר 2007, פנו הנאשמים 3 ו-4 לשלמה ביטון (להלן:"שלמה") וניר דרעי (להלן:"ניר") והציעו להם לרכוש רישיונות נהיגה כוזבים. הנאשמים 3 ו-4 הציעו לשלמה לחדש את רישיון הנהיגה בתמורה ל 1,300$ ולניר הציעו להוסיף דרגה ברישיון הנהיגה, כך שיוכל לנהוג במשאית סמיטריילר בתמורה ל 1,300$. ניר ושלמה הסכימו להצעה והעבירו לידיהם סך של 1,300$ כל אחד. הנאשמים 3 ו-4 העבירו פרטיהם של ניר ושלמה לשובל, אשר העבירם לנאשם 2 שזייף את הרישיונות.
הנאשמים 3 ו-4 פנו לאנשים נוספים בישיבה בה למדו והציעו להם לרכוש רישיונות מזויפים, אליעזר קליין (להלן:"אליעזר") ואחיו ויהושע קליין (להלן:"יהושע"), שמעו על כך ופנו למערכת התוכנית "כלבוטק", יצרו קשר עם תחקירן התוכנית, רון כהן (להלן:"רון"), במטרה להביא לחשיפת הפרשה. בהנחיית התחקירן, פנה אליעזר לנאשם 3 וביקש ממנו להוסיף ברישיון הנהיגה דרגה A1 (אופנוע), אפשרות נהיגה באמבולנס ורישיון להסיע עד 16 נוסעים באוטובוס זעיר. יהושע ביקש מהנאשם 3 להוסיף לרישיון הנהיגה שלו אפשרות נהיגה באמבולנס, רישיון להסיע עד 16 נוסעים באוטובוס זעיר ודרגה A (אופנוע). הנאשם 3 העביר לשובל את פרטיהם של אליעזר ויהושע וזה העבירם לנאשם 2, אשר זייף את הרישיונות כמבוקש. בתמורה לרישיונות, שילמו אליעזר ויהושע לנאשם 3 סך של 2,000$, מתוכם העביר הנאשם 3 לשובל סך של 1,600$ ואת היתרה לקח לעצמו כדמי תיווך. במקביל הזמין רון מהנאשם 3 תו נכה עבור אביו ורישיון למונית והסעת נוסעים עבור חבר בשם חי רוקח. הנאשם 3 ביקש 2,000 ₪ עבור תו הנכה ו- 1,300$ עבור רישיון הנהיגה. הנאשם 3 העביר לשובל את פרטי אביו וחברו של רון וזה העבירם לנאשם 2, אשר זייף את רישיון הנהיגה.
הסדר טיעון:
הצדדים בקשו לאמץ את הסדר הטיעון אליו הגיעו ולפיו יוטלו על הנאשם 2 חמישה חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות. כמו כן יוטל על נאשם 2 מאסר מותנה וקנס. הצדדים טענו לעניין אורכו של המאסר המותנה וגובהו של הקנס.
ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם 2 הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות חמורות, כאשר תפקידו של הנאשם 2 היה לזייף בפועל את הרישיונות. המאשימה סבורה כי חומרת המעשים במקרה דנן מחייבת הטלת עונש מרבי הניתן לריצוי בעבודות שירות, אולם בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם 2, הוסכם על עונש של 5 חודשים בלבד, עם זאת, סבורה המאשימה כי אין מקום להקל ביתר רכיבי העונש ויש להטיל עליו מאסר על תנאי מרתיע וקנס כספי גבוה.
ב"כ הנאשם 2 ביקש לכבד את ההסדר אליו הגיעו הצדדים. הנאשם 2 ללא עבר פלילי, הודה בהזדמנות הראשונה ולקח אחריות על ביצוע העבירה. הנאשם 2 לא קיבל תמורה כספית על מעשיו, הינו אב ל-5 ילדים, לפני שנים ראה את בנו בן ה-3 נדרס לנגד עיניו, כאשר ירד מרכב הסעות, מאז מצבם הנפשי והכלכלי קשה, אשתו של הנאשם 2 התמוטטה ואינה מתפקדת. הנאשם 2 הינו מפרנס יחידי העובד במקביל בשתי עבודות שונות, בזק"א ובחברת קדישא, על כן ביקש הסנגור להטיל על הנאשם קנס מזערי ולחלקו לתשלומים.
סיכום:
הנאשם 2 הורשע על פי הודאתו במספר פרשיות חמורות של מרמה וזיוף. הנאשם 2 הוא זה אשר זייף בפועל את הרישיונות והנפיקם לאנשים בלתי מיומנים ובלתי מוסמכים. המדובר ברישיונות נהיגה לאופנועים, רישיונות להסעת נוסעים, רישיונות נהיגה ברכב משא כבד ואף רישיונות נהיגה באמבולנס, כאשר התנאים לקבלת אותם רישיונות כוללים הכשרה ומבחנים מעשיים ועיוניים ובהנפקת רישיון נהיגה על רכב כבד ורישיון נהיגה על אמבולנס, רמת ההכשרה הנדרשת הינה גבוהה והנהיגה בהם נחשבת למקצוע בפני עצמו, כך שהסיכון מנהיגה ללא הכשרה, כמוהו אכן כמתן "רישיון להרוג".
יש להוקיע אף את זיופם של תווי הנכה לכל המרבה במחיר. כפי שכבר פירטתי בת.פ 13723.03.09 בעניינו של אחד מרוכשי התווים, וכן בעניינם של נאשמים 1 ו-3 בתיק זה, תו הנכה מונפק לרווחתם של נהגים אשר ניידותם מוגבלת, מטרתו להקל במעט על סבלם כי רב ולסייע בידם בהתמודדות עם פעולות היום יום. תו הנכה מקרבם למחוז חפצם, ומאפשר להם להחנות את רכבם במקומות המוקצים לנכים על פי חוק. הנחה בדמי האגרה למבחן הרישוי השנתי לרכב, נועדה אף היא להקל על הנכים. הערך של עזרה לזולת, ובפרט אם הזולת הוא אדם סובל, ערך זה נחשב לאחת מן המצוות הנעלות שבתורה, ועליה אמר רבי עקיבא "ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה" (ספרא, קדושים, פרשה ב). מצווה זו הידועה גם כמצוות "גמילות חסדים" הפליגו חכמים בחשיבותה ובשבחה עד שאמרו שהיא אחד מן העמודים שעליו מושתת העולם - "על שלושה דברים העולם עומד, על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים" (משנה, אבות א,ב).
ניתן ללמוד על גמילות החסדים אף מהמקור הבא:
"ראה שלמה [המלך] שמידת גמילות חסדים גדולה לפני המקום, כשבנה בית המקדש בנה שני שערים אחד לחתנים ואחד לאבלים ולמנודים וכו' כדי שיצאו כל ישראל ידי חובתם בגמילות חסדים, משחרב בית המקדש התקינו שיהיו חתנים ואבלים הולכים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וכו' כדי שיצאו ישראל ידי חובתם בגמילות חסדים (פרקי דרבי אליעזר, פרק יז)".
ניתן ללמוד מהמקור, כי דווקא אלה שהחברה בקשה לנדות ("המנודים") ביקש שלמה לעשות להם מקום של כבוד ("שני שערים" בבית המקדש). ומכאן שהיחס הראוי אינו להרחיק אותם מן החברה אלא לשלבם בה מתוך אחריות, דאגה לסבלם ומתן הזדמנות לכל לעזור להם. (מתוך מאמרו של ד"ר מיכאל ויגודה מיום 9.9.02, המח' למשפט עברי משרד המשפטים).
הקצאת מקומות חנייה מיוחדים לנכים בקרבת היעד המבוקש, מאפשרת להם להשתלב ולהגיע למחוז חפצם, ומאפשרת לכלל הציבור לגמול עמם חסד, ואילו כאשר נתפסים אותם מקומות חנייה המיועדים לנכים, על ידי אדם שאינו זכאי לכך, הנושא תו נכה מזויף, גדל הסיכוי כי נכה הזקוק לאותה חנייה יתקשה להגיע ליעדו.
אחזור ואומר אף לגבי נאשם זה, כי ניתן היה לצפות מיהודי ירא-שמים, כי ינהג בהתאם לערכי המוסר שבין אדם לחברו. התנהגותו העבריינית והבלתי מוסרית מאכזבת עד מאוד, בלשון המעטה.